קסנקס (בלעז Xanax), הידועה גם בשם אלפראזולאם (Alprazolam) או קסנגיס, שייכת למשפחת תרופות הבנזודיאזפינים המיועדות להרגעה. מדובר בחומרים המקדמים תהליכי שינה, הפחתת חרדה והורדת מתחים. תרופה זו מיועדת לטיפול בחרדה המלווה בדיכאון, מצבי פניקה והתקפי חרדה (ללא פוביה), ומצבי חרדה חמורים.
שימוש וטיפול עם תרופת קסנקס
תרופה זו אינה מיועדת לטיפול בדיכאון, אלא אך ורק בחרדה המתלווה לדיכאון. קסנקס אינה מיועדת לטיפול בילדים ונערים מתחת לגיל 18 שנים, והיא ניתנת לטיפול בקשישים. עם זאת, לתרופה זו יש תופעות לוואי ניכרות, השפעה על עירנות, יציבות ותחושת טשטוש אשר עלולה להשפיע באופן ניכר על אוכלוסייה מבוגרת. משום כך, יש לשקול הפחתה במינון בקרב אוכלוסייה זו, ולהיעזר באדם נוסף לתמיכה.
תרופה זו אסורה לשימוש בזמן היריון או הנקה, הן בשל השפעותיה על המטופלת עצמה והן בשל ההשלכות האפשריות על התינוק והתפתחותו, או תסמיני גמילה אפשריים. כמו כן, אין ליטול תרופה זו לפני נהיגה, ואין לשתות אלכוהול במהלך הטיפול בשל החמרת תסמיני התרופה.
התרופה מגיעה בתצורת טבליות, כאשר אין לחצות את הטבלייה אלא לבלוע אותה בשלמותה. את התרופה נוטלים בין פעם לשלוש פעמים ביום, כאשר המינון משתנה על בסיס תכלית הטיפול, גיל המטופל, ושיקוליו של הרופא המטפל.
תחילת השפעת התרופה הינה מידית, אם כי ישנם מקרים בהם יכולה זו להתעכב ולהופיע תוך כשעתיים מרגע הנטילה. השפעתה נמשכת כ-18 שעות מרגע הנטילה.
קסנקס מיועדת לטיפול קצר מועד, לרוב לתקופה אשר אינה עולה על שלושה חודשים, לרבות התקופה בה מופחת המינון בהדרגה לקראת הפסקת הטיפול. הסיבה לכך נעוצה בהשפעותיה החזקות של התרופה ליצירת תלות בה, ולבסוף גם התמכרות. משום כך, הטיפול בתרופה זו מצריך מעקב רפואי אדוק, ביקורי רופא אחת לשלושה שבועות לפחות, ובדיקות שגרתיות.
טרם הטיפול, יש לדווח לרופא המטפל על כל מקרה של דיכאון, מחשבות אובדניות, מחלות כבד או כליות, מחלות פסיכיאטריות שונות, היסטוריה של התמכרות לאלכוהול או סמים, נטילת כל תרופה אחרת, וכדומה.
אזהרות והתוויות בנוגע לטיפול עם קסנקס
תרופה זו אסורה לשימוש במקרים בהם ידועה רגישות למרכיביה, מצבים של חולשת שרירים חמורה, בעיות בחזה או בנשימה, בעיות בכבד או הכליות, וגלאוקומה מסוג זווית סגורה.
בשל הסכנה הקשורה להתמכרות לתרופה, אין להפסיק את הטיפול בה באופן מידי אלא בהדרגה. לאורך סיום הטיפול, ייתכנו תסמינים הקשורים בגמילה כגון – מתח, רעדים, הזעה, עצבנות, תחושות בלבול ונדודי שינה, כאבי בטן, בחילות והקאות, עוויתות, כאבי ראש, ועוד.
במצב של מינון יתר עלולים להיווצר תרחישים כגון תרדמה, איבוד הכרה וחוסר יציבות ניכרים. במצבים אלו, יש לפנות לרופא המטפל באופן מידי. בעוד ייתכן כי מצב זה אינו מסוכן בשל תסמיניו והוא יעבור, אם כי ישנה סכנה במצבים חמורים יותר, השפעותיו על המטופל עלולות להיות בעייתיות לא פחות – סכנת נפילה, צורך באדם תומך ומטפל בזמן זה, וכדומה.
תופעות לוואי ושילוב בין תרופתי עם קסנקס
תרופה זו עלולה להוביל לחוסר יציבות, ומשום כך יש להיזהר מחשש לנפילות במצבים של קימה משכיבה וישיבה, אך גם במצבים של הליכה ובמיוחד בקרב האוכלוסייה הבוגרת.
במקרים של תגובות חמורות כגון – חוסר מנוחה, תוקפנות ועצנות, אמונות שווא, הזיות, סיוטים, סערת נפש, צפצופים בנשימה, קשיי נשימה או בליעה, פריחה, גירוד, נפיחות בפנים, עיניים או שפתיים, וכן במצבים של אובדן זיכרון, שכחה, הצהבה של העור או העיניים – יש לפנות באופן מידי לרופא המטפל ולהפסיק את הטיפול. במקרים חמורים יותר יש לפנות לטיפול רפואי.
לקסנקס ישנן תופעות לוואי רבות הקשורות להשפעותיה באשר להרגעה והירדמות. רובן אמורות לחלוף תוך מספר ימי טיפול, אך לעיתים ייתכן מצב בו התאמת המינון תהיה הכרחית. יש להיוועץ ברופא המטפל בכל מקרה של תופעות לוואי אשר נראות חריגות, לא טבעיות למטופל או אופיו, ו/או המעלות חשש. בין תופעות הלוואי השכיחות ייתכנו – עייפות, נמנום, אובדן תאבון, חוסר התמצאות, שכחנות קלה, בלבול קל, דיכאון, השפעות על החשק המיני, חוסר קורדינציה, אי שיווי משקל ואי-יציבות, סחרחורות, כאבי ראש, דיבור מבולבל, חוסר מיקוד או ריכוז, עצבנות, יובש בפה, עצירות, ראייה מטושטשת, וכדומה.
תופעות לוואי נוספות אשר עלולות להיות נדירות יותר כוללות חרדה, נדודי שינה, רעדים, השפעה של אי-סדירות על הווסת, התכווצויות שרירים, חולשה, השפעה על המשקל, התרגשות, הזיות, תחושות עוינות וכעסים, היפראקטיביות, מחשבות לא טבעיות למטופל, בעיות בתפקוד הכבד, אובדן שליטה או בעיות במתן שתן, לחץ בעיניים, וכדומה. במצבים אלו יש לפנות לרופא המטפל וליידע אותו.
תרופה זו אין לשלב עם תרופות נוגדות חרדה אחרות, תרופות לטיפול בדיכאון, כדורי שינה, משככי כאבים, תרופות אנטי-פסיכוטיות, גלולות למניעת היריון, אנטיביוטיקה מסוגים מסוימים, תרופות לטיפול באיידס או HIV, אנטיהיסטמיניים, וכדומה. יש להיוועץ עם הרופא המטפל בכל שילוב בין-תרופתי, לקרוא היטב את העלון לצרכן המלווה לתרופה זו, ולפנות באופן מידי לרופא המטפל בכל מקרה של טיפול תרופתי חדש.
ראו גם:
התמודדות נפשית עם מגפת הקורונה
