בעוד שתרופות וטיפולים בדיבור מועילים לאנשים עם מחלות נפשיות, רבים מהם ממשיכים לחוות אתגרים משמעותיים בהתמודדות עם פעולות יומיומיות. אתגרים אלו הם תוצאה של אובדן כישורי חיים בתקופת מחלה נפשית חמורה.
זהו המקום שבו מרפאים בעיסוק נכנסים לתמונה. הם עובדים עם המטופלים ובני משפחותיהם על מנת לסייע להם למצוא שיטות לביצוע הדברים אותם הם רוצים וצריכים לעשות, באמצעות עבודה איכותית עם המטופל ובני משפחתו.
מרפא בעיסוק מאמין ביכולת אדם הסובל ממחלה נפשית, ותומך בו להשגת יכולתו לבצע פעילויות יומיומיות. אשפוז פסיכיאטרי הוא סביבה אידיאלית לריפוי בעיסוק, במהלכו המטופל מגלה מה הוא צריך ורוצה לעשות.
המרפא בעיסוק מעריך את מאפייני המטופל, סביבתו והיבטי התפקוד בהם הוא זקוק לסיוע. הוא מרכיב תוכנית המאפשרת למטופל לתרגל שיטות חדשות לתפקוד, המדגישות את נקודות החוזק שלו, ומחזקות את חולשותיו. ריפוי בעיסוק באשפוז פסיכיאטרי הוא תהליך אינטנסיבי יותר לעומת שירותי ריפוי בעיסוק בסביבה הביתית, ומשפר את מצב המטופל באופן משמעותי.
שיפור מיומנויות להפחתת תלות
שירותי ריפוי בעיסוק באשפוז פסיכיאטרי מיועדים לאנשים עם בעיות נפשיות המשפיעות על תפקודם ועל התפקוד בחיי המשפחה. הטיפול מיועד לאנשים עם מחלות נפשיות חמורות וכרוניות, ותומך במטופל ובבני משפחתו.
מחקרים מוכיחים כי הטיפול משפר את התפקוד של נפגע הנפש בתחומים בהם הוא חווה קשיים כגון התנהלות עצמאית מבחינת ניהול כספים, התנהלות בבית, קניות, בישול, אכילה וטיפוח עצמי. תפקיד המרפא בעיסוק הוא לעבוד עם המטופל ובני משפחתו ולסייע לו בפיתוח ותחזוקת יכולות אלו.
ריפוי בעיסוק מסייע גם לאנשים עם בעיות נפשיות שיש להם ילדים הזקוקים לטיפול. בשל המחלה, כישורי הורות עשויים להתדרדר, והמרפא בעיסוק מפעיל תוכנית טיפול מתאימה. באמצעות תקשורת על הבעיות הנוכחיות, למידת הכישורים המתאימים, ותצפית על ההתנהלות המשפחתית, המטופל מקבל סיוע לפתח את כישורי ההורות שלו.
בניית רשתות תומכות
תמיכה חברתית חיונית לאנשים עם בעיות נפשיות. מרפא בעיסוק עם כישורים מיוחדים בהתנהלות חברתית מסייע למטופל לחזק את הסביבה החברתית שלו. העבודה מתבצעת עם חברים, קרובי משפחה ועמיתים לעבודה.
המרפא בעיסוק מבקש להרחיב את הרשת החברתית של המטופל מעבר לבני המשפחה ואנשי המקצוע הסובבים אותו בתקופת האשפוז הפסיכיאטרי, והוא לומד לפתח מגעים חברתיים נפרדים תחת פיקוח להגדלת ייחוד הרשת החברתית.
במילים אחרות, ריפוי בעיסוק בונה את הרשת החברתית של אדם כך שהוא לומד להסתמך פחות על סביבתו הקרובה המיידית במסגרת האשפוז. שיטת טיפול זו יעילה בהגברת שביעות הרצון לעצמאות חיי אנשים עם בעיות נפשיות ולהפחתת הלחץ על בני המשפחה.
הגברת הזדמנויות לפעילות משמעותית
אנשים רבים המשתחררים מאשפוז פסיכיאטרי לביתם, מתייחסים אליו כאל פנימייה. מרפא בעיסוק עובד עם המטופלים להתאמת שירותים תומכים ומעודדי טיפול עצמי וסיוע הדדי במסגרת שיקום בדיור, טרם השיבה הביתה.
לדוגמא, השיקום מספק תמיכה למבוגרים עם מחלות נפשיות כרוניות חמורות באמצעות יצירת תכנית תמיכה ביתית. שימוש בעקרונות קיום בריאות של טיפול עצמי, וסיוע הדדי בסביבות בריאות.
מרפא בעיסוק מסייע למטופל לעבוד עם בני המשפחה וחברים על מנת לשפר את תנאי המעבר לבית, לשפר את היכולת לשוב למעגל העבודה ולפתח פעילויות יומיומיות מספקות, כך שתקופת השיקום הכרחית לאנשים עם מחלות נפשיות כרוניות חמורות.
מרפא בעיסוק מסייע להם לשמור על בריאותם ולמקסם הזדמנויות לפיתוח משמעותי של תחומי פעילות. במהלך ריפוי בעיסוק, הוא מפתח כישורי תפקוד באמצעות עבודה ישירה עם המטפל או במסגרת קבוצה.
תמיכה במקום העבודה
ריפוי בעיסוק מתמקד בטיפוח ביתי הכולל נסיעה לסידורים, קניונים, מקומות עבודה ומרכזים קהילתיים, וליווי בכל מקום בו על המשתחרר מאשפוז פסיכיאטרי לתפקד. תמיכה במקום העבודה חשובה במיוחד לאנשים עם מחלות נפשיות.
הריפוי בעיסוק עובד עם המטופלים לתמיכה ב"קרב" היומיומי שלהם עם מחלתם ומסייע להם במגעיהם עם העמדות השליליות של החברה, עד להשגת הוכחה ניצחת ליכולותיהם, תוך התמודדות עם אתגרי האמונות השליליות הנוגעות לאוזלת ידם.
הטיפול מעניק להם תקווה לאפשרויות עתידיות, ומאפשר להם לתרגל ולתחזק את יכולותיהם לעבוד ולהיות חברים. הוא מאפשר להם להרגיש כחשובים ותורמים לחברה.
ליווי בני המשפחה
לבני המשפחה יש תפקיד חשוב במהלך השיקום והטיפול בבן משפחה המשתחרר מאשפוז פסיכיאטרי. הם משתתפים בתהליך הטיפול בתקופת השיקום, ונפגשים בעצמם עם הפסיכיאטר והמרפא בעיסוק בתהליך אישי וקבוצתי.
קבוצות ריפוי בעיסוק למשפחות מאפשר להם לקדם באופן משמעותי את בריאות המטופל ולשפר את התפקוד של כל המשפחה. הם לומדים להקל על המטופל בתקופה הראשונה שלאחר האשפוז, להתמודד עם תסמיניו ולסייע בקיצור משך תקופת האשפוז.
לטווח הארוך, ההשתתפות הפעילה של בני המשפחה בטיפול מונעת אשפוז חוזר ומסייעת להם לפתח שיטות התמודדות יעילות יותר בתוך המשפחה ובהשתלבות בחברה.
