אנשי מקצוע מענף בריאות הנפש נוהגים להשתמש במבחן MMPI על מנת לבצע אבחון והערכה של מחלות נפש, אבל לא רק. ב-
1989 יצאה מהדורה מתוקנת למבחן, שנקראה 2 MMPI ועודכנה שוב בשנים 2001, 2003, 2009, ועד היום היא נחשבת למבחן הכי טוב להערכה קלינית, בו עושים שימוש לפעמים בתביעות משפטיות, לרבות סכסוכי משמורת או פליליים. משתמשים בו אף לשם הערכה של אפקטיביות תכניות טיפול, כמו למניעת צריכת הסמים.
מה הם הסולמות הקליניים במבחני ה- MMPI?
מבחן ה- MMPI כולל עשרה סולמות קליניים, שבאמצעותם מציינים כל מיני מצבים פסיכולוגיים. חרף השמות שהוענקו לכל סולם, הינם לא מהווים מדד טהור, משום שבהמון סיטואציות קיימים סימפטומים שזהים אחד לשני, ובשל כך העוסקים בבריאות הנפש מתייחסים לכל סולם בהתאם למספרו. אנו נציג לכם את הסולמות הקליניים בצורה רנדומלית, אבל נציין את מספר הסולם המקורי.
- סולם מספר 10 קנה מידה, אינטרווסיביות חברתית – בסולם זה נעזרים על מנת לבצע הערכה של נטיית האנשים שלא לקיים אחריות או מגע חברתיים, או לחלופין להעריך את מידת הביישנות של האנשים.
- סולם מספר 1 היפוכונדריאזיס – בסולם זה מעריכים דאגה נוירוטית מן ההיבט של תפקוד גופני. ראשיתו נבע מן הצורך לבצע זיהוי של בני אדם אשר נוטים להאמין שחלו, אבל מחלתם טרם אובחנה, או בני אדם בעלי סימפטומים של היפוכונדרייה. עיקר הפריטים נקשרים לסימפטומים של רווחה וגוף.
- סולם מספר 9 היפומניה – הסולם הזה נועד לשם זיהוי התסמינים של מחלת ההיפומניה, כמו לדוגמה – זמנים מועטים שמתאפיינים בדיכאון, עודף מצב רוח, רעיונות הזויים, אשליות על עושר, עצבים, פעילות מוטורית ודיבור מואצים, וכיוצא בכך.
- סולם מספר 2 דיכאון – את הסולם הנ"ל תכננו בהתחלה לשם איתור סממני דפרסיה, שהבולטים מבניהם הם לדוגמה – חוסר סיפוק כללי מהתנהלות החיים האישיים, מורל נמוך, שאין תקווה להווה ולעתיד, וכיוצא בזאת. כאשר הציונים למבחני סולם 2 הינם מתונים עד נמוכים, הם מעידים על אי סיפוק כללי מהחיים; וכאשר הציונים גבוהים במבחני סולם 2, הם מצביעים על נוכחות של דיכאון.
- סולם מספר 8 סכיזופרניה – המטרה היא לאתר בני אדם שלוקים בסכיזופרניה. במבחן זה מזהים אף קושי לקיים יחסי מין, תפיסות ותהליכי חשיבה לא מקובלים, שאלות מייסרות על זהות וערך עצמיים, נוכחות של ניכור חברתי, התקשות לשלוט בדחפים, יחסים בין קרובי משפחה שאינם טובים, או קשיים להתרכז, וכיוצא בזה.
- סולם מספר 3 היסטריה – במקור נהגה סולם 3 על מנת לאתר בני אדם בסטרס פיסי או היסטריים. על פי המון מבחנים, נמצא כי גברים קיבלו ציונים יותר נמוכים מן הנשים. הצולחים מבחנים אלו הינם השרויים במעמד חברתי גבוה ובעלי השכל.
- סולם מספר 7 פסיכסטניה – כיום כבר נוטים שלא להשתמש בסולם הזה, כאשר הסימפטומים שנבחנו נועדו לתמוך באבחנה של הפרעה כפייתית, חרדות או דיכאון. השתמשו בו לשם שימוש מזיק בסמים, עניין מועט בבני אדם, ניכור חברתי או ניכור רגשי, וגם לשם מדידה של פחדים לא הגיוניים, ספקות קיצוניים ואובססיביות.
- סולם מספר ארבע סטייה פסיכופתית – חרף ששם הסולם מציין סטיות פסיכופתיות, המקבלים ציון גבוה במבחנים מאובחנים לא כסובלים מהפרעות פסיכוטיות, אלא כסובלים מהפרעות אישיות. מי שהשיג ציון נמוך במבחן מקוטלג ביכולת לקבלת סמכות, ואילו מי שהשיג ציון גבוה במבחן, מקוטלג כבעל נטייה למרדנות. ראשית הפיתוח של סולם זה נועדה לשם זיהוי בני אדם בעלי נטיות פסיכופתיות, הוא מהווה כמדד להתנהגות אנטי חברתית, כמו גם כמדד לחוסר ציות, לסטייה חברתית, לנטייה לזלזל במוסר, וכיוצא בזה.
- סולם מספר 6 פרנויה – מי שהשיג ציון גבוה במבחן זה נמצא כבעל נטייה לסבול מתופעות פסיכוטיות או פרנואידיות. את סולם הפרנויות פיתחו לשם זיהוי בני אדם שמגלים תכונות של פרנויה, כגון – גישות נוקשות, חשדות, עודף רגישות, תחושה של רדיפה, מושג עצמי גרנדיוזי, וכיוצא בזה.
- סולם מספר 5 גבריות – נשיות – את סולם הגבריות – נשיות תכננו על מנת לזהות נטיות של גייז. במציאות העכשווית סולם זה משמש על מנת לזהות עד כמה האנשים מזדהים היטב עם תפקיד מגדרי של נשים או גברים עם סטריאוטיפ.
מבחן MMPI- מאז ועד לימינו אנו
את מבחני האישיות הרב גוונים של מינסוטה הגו ב- 1937, באמצעות סטארק שהיה פסיכולוג קליני באוניברסיטת מינסוטה. מאז חלפו השנים ומבחן זה הפך לאחד מן המבחנים הפסיכולוגיים שהכי נחקרים, ואף לכלי הבדיקה הקליני הכי שכיח. יש שיגידו כי מבחן זה בהחלט אינו אופטימלי, אבל רובם תמימי דעים כי מדובר אודות מבחן שמשמש ככלי מוערך לטיפול או לאבחון מחלות נפשיות.
