הפרעת פאניקה

הפרעת פאניקההפרעת פאניקה היא סוג של הפרעת חרדה המתאפיינת בהתקפי חרדה חריפים שהינם חוזרים ונשנים. התקפי הפאניקה נובעים מגורמים פתאומיים ולכן לא ניתן לחזותם.

ברגע שחווים התקף פאניקה (בבית או בעבודה או בזמן נהיגה למשל), מתפתחים פחדים לא רציונליים מפני מצבים אלה והאדם מתחיל להימנע ממצבים אלה המתקשרים אצלו להתקף הפאניקה. כך נוצר דפוס של הימנעות שבשיאו יכול להביא לכך שאדם לא יעזוב את ביתו.

ההפרעה יכולה לפגוע קשות בחיי היומיום. התקפי הפאניקה יכולים לפגוע קשות בתחום המקצועי וגם בתחום המשפחתי, כך שככל שההפרעה תטופל מוקדם יותר, כך ייטב. עם זאת, רבים נוטים להסתיר את ההפרעה מחשש להיווצרות סטיגמה שלילית אם תתגלה.

בקרב הלוקים בהפרעת פאניקה נמצאו שכיחויות גבוהות של הפרעות נפשיות נוספות כמו דיכאון, הפרעות חרדה, שימוש בסמים ופוביות ספציפיות יותר. נדרשים לפחות שני מקרים של התקף פאניקה לצורך קביעה אבחנה של הפרעת פאניקה.

תסמיני ההפרעה

  • פחד בלתי נשלט
  • תחושה של סחרחורת
  • קשיי נשימה
  • קצב לב מואץ
  • בחילות
  • גירויים בגוף כגון מיחושים או גירודים או תחושת חום/קור פתאומית
  • תחושת חנק

ההפרעה מתחילה בדרך כלל בשלב ההתבגרות המאוחרת או בשלב הבגרות המוקדמת ונוטה להיות נפוצה יותר בקרב נשים.

הגורמים להפרעה

גנטיקה היא גורם מרכזי בבסיסה של ההפרעה. ישנם גורמים פסיכולוגיים המהווים גורמים להפרעה, כגון שינויים קיצוניים במהלך החיים או אירועי חיים מלחיצים. ככל שאדם מעמיס על עצמו אחריות כבדה יותר, כך גדלים סיכוייו לפתח הפרעת פאניקה.

חוקרים סוברים שמבחינה פיזיולוגית הפרעת פאניקה מעידה על חוסר איזון במערכת הלימבית. ייצור מופחת של כימיקל בשם GABA-A במערכת הלימבית מביא לשליחת מידע שגוי לאמיגדלה המווסתת את מנגנון "הילחם או ברח" של הגוף ובכך יוצר תסמינים המובילים להפרעת פאניקה.

הקשר בין הפרעת פאניקה לבין שימוש בחומרים אסורים

מחקרים רבים מוצאים קשר בין הפרעת פאניקה לבין שימוש בחומרים אסורים.

  • עישון – נמצא כמגדיל את הסיכוי לחוות התקף פאניקה. סברה אחת גורסת כי העישון גורם לשינוי במערכת הנשימה הסדירה (תחושת קוצר נשימה) המביא להפרעת הפאניקה. התכונה המעוררת שבניקוטין גם היא עלולה לתרום להופעה של הפרעת הפאניקה. גמילה מניקוטין עלולה להביא לחרדה משמעותית שבפני עצמה תורמת להפרעת הפאניקה.
  • קפאין – גם לו יש תכונה מעוררת כמו בדוגמה של העישון.
  • אלכוהול וסמים – לחלק מהסמים יש גם כן תכונה מעוררת. אנשים הסובלים מהפרעת פאניקה נוטים להשתמש באלכוהול ובסמים כחומרים מרגיעים המקילים על התסמינים של ההפרעה. שימוש ארוך טווח באלכוהול מחמיר את התסמינים, מכיוון שהאלכוהול גורם לעיוות בפעילות ובמבנה המוח.

טיפול

הטיפול המומלץ בהפרעת פאניקה הוא שילוב של פסיכותרפיה, טיפול תרופתי ועזרה עצמית.

  • פסיכותרפיה כוללת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי וטיפול פסיכודינמי. המטרה של טיפול התנהגותי קוגניטיבי הוא לעזור למטופל לסדר את תהליכי החשיבה שלו הקשורים בחווית הפאניקה. ישנן שיטות אפקטיביות של פסיכותרפיה שבכוונה מדמות את תסמיני הפאניקה. חוזרים על התהליך מספר פעמים עד שלמטופל אין תחושת חרדה יותר. בכך רמת העוררות או הגירוי שלו כלפי אותו גורם הופכת לפחותה או שנעלמת כליל. דוגמאות לשיטה זו כוללות הסתובבות בכיסא (מה שיוצר תחושה של סחרחורת וחוסר התמצאות), נשימה דרך קשית (הגבלה של יכולת הנשימה) או ריצה במקום אחד (יוצר דופק מוגבר, נשימות מהירות יותר).
  • טיפול תרופתי – טיפול תרופתי נמצא כיעיל בטיפול בהפרעת פאניקה והוא כולל תרופות ממשפחת ה- SSRI כמו למשל:

1. נוגדי דיכאון – יש בהן מרכיבים נוגדי חרדה. בשלבי הטיפול הראשונים בנוגדי דיכאון ישנה החרפה של תסמיני הפאניקה. בנוסף הגמילה מתרופות אלה נוטה להביא לרגרסיה במצב המטופל בכך שהוא חווה שוב התקפי פאניקה.

2. נוגדי חרדה – ממצאי מחקרים העלו תוצאות מעורבות בדבר יעילות נוגדי החרדה כאמצעי לטיפול בהפרעת פאניקה. חלק מהמחקרים מצאו כי תרופות אלה אינן יעילות בטיפול בהפרעה ושצריך להשתמש בהן רק כאשר תרופות אחרות נמצאות כלא יעילות בטיפול בהפרעה. בנוסף, מחקרים מעלים ממצאים בעייתיים המראים כי מטופלים הנוטלים נוגדי חרדה נוטים לפתח תלות בתרופות אלה.

לכן חשוב להתייעץ עם הרופא לגבי תופעות הלוואי של תרופות פסיכיאטריות, להבין את תסמיני הגמילה, ולמצוא שיטות להתמודדות והתגברות בתקופה זו.

  • עזרה עצמית – ביבליותרפיה המבוססת על עקרונות הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי, מידע בנוגע לקבוצות תמיכה ושילוב של פעילות גופנית כהרגל באורח החיים היומיומי.
הפרעת פאניקה היא מצב של התקפים חוזרים ונשנים של חרדה גדולה למות או להשתגע, חרדה המלווה בסממנים גופניים של לחץ. בין ההתקפים ישנו חשש מפני חזרה של הפאניקה, דבר שמוביל להימנעות מסיטואציות בהן עלולה להתעורר החרדה, לפגיעה משמעותית בתפקוד או לשינוי התנהגותי אחר בעקבות ההתקף. הפרעת פאניקה מופיעה אצל כחמישית מהאוכלוסיה בשלב מסוים בחיים, אבל כמעט לא אצל ילדים.

 

מהו התקף פאניקה?

התקף המאופיין בתסמינים גופניים וקוגנטיביים שמגיעים לשיאם בתוך עשר דקות מתחילת ההתקף. ביניהם:
תסמינים גופניים:
  • קוצר נשימה
  • לחץ בחזה
  • סחרחורות
  • התעלפות
  • צמרמורת
  • רעד
  • גלי חום וקור
  • בחילה
  • דופק לב מהירתחושת חנק
תחושות ומחשבות:
  • חרדה למות
  • לאבד שליטה או להשתגע
  • דה פרסונליזציה – תחושה שהאדם נמצא מחוץ לחוויה
התקפי חרדה נוצרים פעמים רבות בעקבות משבר בחיים כגון אובדן של אדם אהוב, או בעקבות התמודדות עם דבר מלחיץ כגון מבחן חשוב – עבור מי שסובל מהפרעה של חרדת בחינות. גם סמים ותרופות שונים, ביניהם חשיש ומריחואנה ואפילו קפאין, עלולים לגרום להתקפי חרדה.

מעגל הקסמים של הפאניקה

התסמינים הגופניים והנפשיים של התקף הפאניקה יוצרים אצל החווה אותם תחושה נוראית של סכנה. הפרעת פאניקה נוצרת כאשר בעקבות התקף פאניקה יחיד נוצרת חרדה מפני הופעת התקף נוסף, דבר שגורם לשינויים התנהגותיים כגון:
  • הימנעות מיציאה מהבית לבד
  • הימנעות מנהיגה
  • הימנעות מנסיעות למקומות רחוקים ועוד

במקרים רבים נוצרת אגרופוביה, שהיא חרדה מפני הימצאות במקומות שקשה להימלט מהם, כמו מרכזי קניות ואולמות סגורים, או דווקא מרחבים פתוחים שקשה להזעיק מהם עזרה.דווקא ההימנעות בעקבות החרדה מגבירה את חומרת הפרעת הפאניקה, כיוון שהאדם הסובל מההפרעה לא מאפשר לעצמו להיווכח שהשד אינו נורא כל- כך ושההתקף לא בהכרח יחזור על עצמו באותו מקום או באותו מצב שבו חווה את ההתקף הראשון. אחרי זמן רב של הימנעות, כשיגיע סוף סוף למצב דומה, ההתרגשות והחרדה הן כבר כל כך גדולות שיש סיכוי שבאמת הוא יעבור התקף נוסף.

הטיפול בהפרעת פאניקה

קשה מאוד לחיות עם הפרעת פאניקה, כיוון שהחרדה כל כך עזה עד שנפגע התפקוד ברמה היומיומית. לכן רבים מהסובלים מההפרעה פונים לטיפול, כשלרוב ההמלצה היא על טיפול קוגנטיבי- התנהגותי לצד טיפול תרופתי. שילוב כזה מונע חזרה של ההפרעה למשך כחמש שנים.

טיפול תרופתי

תרופות נוגדות חרדה מתחלקות לתרופות המשפיעות לטווח קצר ופעולתן מיידית, לבין תרופות המשפיעות לטווח ארוך. רבים פונים לתרופות הרגעה לטווח קצר בשל השפעתן המהירה, אך פעמים רבות דווקא השפעתן של התרופות לטווח ארוך יעילה יותר, ואין להן תופעות לוואי של תלות והתמכרות. לעתים דווקא תרופות נגד דכאון הן היעילות ביותר לטיפול בחרדה, ולכן כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר לגבי הטיפול המתאים.

טיפול קוגנטיבי התנהגותי

(CBT)- טיפול קצר מועד, שכולל שינוי קוגנטיבי, כלומר: שינוי דפוסי המחשבה המובילים לחרדה, לצד שינוי התנהגותי, כלומר: שינוי בנטייה להמנעות וחזרה לאורח חיים מלא, כפי שהיה לפני פרוץ ההפרעה. כדי ליצור שינוי התנהגותי כזה נערכים תרגילים כמו חשיפה הדרגתית לגורם המאיים, תוך כדי תמיכה של המטפל ותרגילי הרפיה ודמיון מודרך.
כך למשל אדם שחושש לנסוע באוטובוס כיוון שחווה שם פעם התקף פאניקה, יעלה בהתחלה עם המטפל על אוטובוס מבלי לנסוע בו, בהמשך ייסע בו עם המטפל ורק בסוף התהליך יתרגל נסיעה ארוכה לבדו. בצורה כזו יוכיח לעצמו שהוא מסוגל להיות על אוטובוס מבלי לקבל התקף וישבור את מעגל הקסמים של הפאניקה.

הפרעת פאניקה משתייכת לקבוצת ההפרעות הנפשיות בקטגוריית הפרעות החרדה, וככזו ההתמודדות איתה אינה דבר פשוט. כאשר הפרעת פאניקהאדם סובל מהתקפי פאניקה, הוא צפוי לחוות תחושות אימה ותסמינים גופניים שונים (האצה בקצב פעימות הלב, קוצר וקשיי נשימה, הזעה ועוד) באופן פתאומי ולעיתים קרובות בלתי מוסבר.במאמר הבא נציג בפניכם את ההגדרות המקובלות של הפרעת פאניקה, נראה לכם מה עלול לחוות האדם הסובל ממנה ומה אפשר לעשות על מנת להתמודד איתה בצורה המוצלחת ביותר.

מהי הפרעות הפאניקה? וכיצד היא באה לידי ביטוי?

חשוב להדגיש, כבר בשלב הזה, כי נהוג להבחין כיום בין הפרעת פאניקה לבין התקפי פאניקה. התקף פאניקה אינו מוגדר כיום כהפרעה נפשית, אלא תסמין שהמקור שלו עלול להיות הפרעת חרדה והפרעה נפשית אחרת. אדם העובר התקף פאניקה יחווה "גלים" פתאומיים של תסמינים, גם כאשר מצב הרוח שלו רגוע, למשך דקות ספורות. מדובר כאן בבעיה הדורשת טיפול, בעיקר בכל הנוגע לטריגרים של התקפי הפאניקה ולנסיבות בהן הם עשויים להתפתח.

הפרעת פאניקה, לעומת זאת, היא מצב בו האדם סובל מהתקפי פאניקה חוזרים ונשנים. ההגדרה המקובלת היא של אדם באשר חווה לפחות התקף אחד לתקופה של חודש אחד לפחות, ובמסגרת זו תסמינים דוגמת חשש מתמשך מההתקף הנוכחי ומהתקפים אפשריים אחרים, כמו גם שינויים בהתנהגות (למשל הימנעות מהמצבים שעלולים לחולל את התקף הפאניקה). כדי להגדיר הפרעת פאניקה ככזו נדרש שלא ניתן יהיה לייחס את ההפרעה למצבים פסיכוסוציאליים אחרים, וגם שלא יהיה אפשר להסבירה באמצעות הפרעה נפשית אחרת שהאדם סובל ממנה.

כיצד מאבחנים הפרעת פאניקה?

בהתאם לאבחנה שביצענו קודם לכן לגבי דפוסי הפרעת הפאניקה והמצבים האחרים שעשויים להיות רלוונטיים, אפשר לטעון שלא תמיד פשוט לקרוא לבעיה בשמה. אבחון של הפרעת פאניקה מבוסס על כלים אישיותיים ופסיכולוגיים שונים, כאשר המטפל צריך לבצע קודם כל אבחנה מבדלת שתפריד את התסמונת מהפרעות אחרות שעלולות לתקוף את האדם, ממחלות גופניות או אפילו ממצב בו האדם חווה תסמינים דומים עקב שימוש והרעלה של סמים שונים.

מיותר אולי לציין שבדומה להפרעות נפשיות אחרות, גם במקרה של הפרעת פאניקה חשוב מאוד לאבחן את ההפרעה באופן מדויק ורצוי מוקדם ככל האפשר. בהרבה מקרים האבחון דורש ירידה לעומק נפשו של האדם, במטרה לראות מה באישיות שלו עלול להביא לאותם התקפי פאניקה, האם הדבר קשור למאורע מסוים שהוא עבר קודם לכן וכן הלאה.

אילו אפשרויות טיפול קיימות בהפרעת פאניקה?

הטיפול בהפרעת פאניקה משתנה מאדם לאדם, ותלוי בפרמטרים דוגמת הנסיבות בהן התסמינים מופיעים אצלו, התסמינים שהוא חווה, ההשפעה שלהם על רמת התפקוד שלו וכן הלאה. בהמשך לכך נהוג פעמים רבות לשלב בין מספר שיטות ואופני טיפול, תוך רצון לנכס את היתרונות של כל אחת מהשיטות ובכך ליצור שלם הגדול מסכום החלקים שלו.

ברמה הכללית, טיפול בהפרעות פאניקה מבוסס פעמים רבות – ומידה כזו או אחרת – על טיפול תרופתי (לרבות התאמה של נוגדי דיכאון במידת הצורך). תחום טיפולי אחר שעשוי להיכנס לתמונה הוא פסיכותרפיה, עם שיטות דוגמת טיפול קוגניטיבי התנהגותי שעשוי להיות יעיל במיוחד במקרה הזה. רבים יטענו שהשילוב בין טיפול קוגניטיבי התנהגותי לבין CBT ונטילה של נוגדי דיכאון הוא האופטימלי בהפרעת פאניקה, אם כי נראה שקשה עד בלתי אפשרי לטעון זאת באופן גורף עבור כל מקרה ומקרה.

לקריאה נוספת:

Panic Attacks and Panic Disorder – Mayo Clinic
Panic Disorder – Healtline
Panic Attacks and Panic Disorder – Helpguide

 

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום