פוטופוביה – לא מחלה פסיכיאטרית כפי שנהוג לחשוב

פוטופוביה היא בעיה מטרידה למטופלים ורופאים כאחד. למרות שרגישות קיצונית לאור תוארה לראשונה בשנת 1930, מקורותיה ושיטות ההתמודדות עימה עדיין אינם מובנים עד היום. אך חוקרים פועלים להבנת התסמינים המטרידים, שכן רופאי עיניים צריכים להבין שמדובר בתסמין אמיתי ולא בפרי דמיונו של המטופל.

הספרות הרפואית רוויה באיזכורי מחלה פסיכיאטרית בקרב אנשים שהתלוננו על פוטופוביה, אך כיום ידוע שלא מדובר בבעיה פסיכולוגית, אלא בבעיה נוירולוגית המצריכה התייחסות רצינית.

חיבורים אפשריים

היות ופוטופוביה היא תסמין, המפתח להתמודדות עימה הוא זיהוי וטיפול במצב הבסיסי. רשימת הגורמים האפשריים ארוכה וכוללת מצבי עיניים כגון דלקת הקשתית, ומחלות קרנית. הרגישות לאור היא תלונה נפוצה עם תסמונת עין יבשה או מיגרנה.

קשר המיגרנה

כשמונים אחוזים מהאנשים הסובלים ממיגרנות, סובלים מפוטופוביה. זהו אחד הקריטריונים לאבחון ונחשב לאחד המנבאים של כאבי ראש מתישים בכמעט 98% מהזמן. אנשים הסובלים ממיגרנות, רגישים יותר לאור בין התקפי המיגרנות, לעומת אנשים אחרים.

בנוסף, אנשים הסובלים ממיגרנות כרוניות רגישים יתר לאור מאנשים הסובלים ממיגרנות אקראיות. מחקרים הראו שאנשים הסובלים ממיגרנות חווים סף נמוך של סבילות לרעשים חזקים ורגישים יותר לבריאותם לעומת אנשים ללא מיגרנות.

הפרעות נפשיות

למרות שפוטופוביה אינה הפרעה פסיכיאטרית, אנשים הסובלים מאגורפוביה, דיכאון, הפרעה דו קוטבית, והפרעה רגשית עונתית, רגישים יותר לאור לעומת אנשים ללא מצבים אלו.

כשלא מדובר בבעיות עיניים. תפישה מקובלת מתמקדת בחיבור בין מערכת העצב המשולש לבין הרשתית, המהווה את הקלט החושי בו עובר מסלול ארובת העין, העין, הראש וקרומי המוח. החלק הראשונה של העצב המשולש מעורב באופן אינטימי ברגישות לאור.

גורמים נוספים כוללים:

  • שפשופים בקרנית.
  • כיבים בקרנית.
  • שימוש מופרז בעדשות מגע.
  • מחלות עיניים, פציעה וזיהומים.
  • דלקת קרום המוח.
  • כלבת
  • בוטוליזם.
  • הרעלת כספית.
  • סמים כגון אמפטמינים וקוקאין.
  • תרופות, כולל בלה דונה, כינין, טטרציקלין ודוקסיציקלין.

תסמיני פוטופוביה

רגישות לאור היא חוסר היכולת לסבול אור. פוטופוביה מאופיינת ברגישות לכל סוג  של מקור אור, כולל שמש, אור ניאון או אור עז, הגורם לחוסר נוחות. הפרעה זו גורמת לצורך לפזול או לסגור את העיניים, ומלווה בכאבי ראש, בחילות או תסמינים קשורים אחרים, העשויים להחמיר עם חשיפה לאור בהיר.

לאנשים בעלי עיניים בהירות קיים סיכוי גבוה יותר לסבול מרגישות לאור בהיר בהשוואה לאנשים בעלי פיגמנט כהה בעיניים. רגישות לאור נגרמת כתוצאה ממספר מצבים המשפיעים על העיניים, כמו גם מצבים המשפיעים על כל הגוף.

טיפול בפוטופוביה

מציאת הגורם הבסיסי לרגישות לאור ממנה סובל המטופל היא השיטה הטובה ביותר לטפל בבעיה. אם הגורם נמצא, הבעיה ניתנת לטיפול, הפחתת התסמינים או העלמתם. באופן טבעי, אם שורש הבעיה הוא מחלת עיניים או מחלה אחרת, יש לפנות לטיפול רפואי דחוף, או לטיפול רופא עיניים. כשאדם נוטה באופן טבעי לרגישות לאור, קיימות אפשרויות רבות המסייעות להפוך חשיפה יומיומית לאורות בוהקים, לנוחה יותר.

משקפי שמש בעלות עדשות רפואיות מחשיכות באופן אוטומטי אור שמש וחוסמות קרינה במאת האחוזים. עדשות רפואיות מספקות אף הגנה מפני בוהק והשתקפויות בהירות. פתרון פשוט נוסף הוא לחבוש כובע רחב שוליים בשהייה בשמש. במקרים קיצוניים, ניתן להרכיב עדשות מגע תותבות להפחתת כמות האור המגיעה לעיניים.

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום