האם טיול יכול לעזור להקל על דיכאון? השאלה הזו העסיקה פסיכיאטרים ורופאים רבים זמן רב, לאחר שרבים מהפסיכיאטרים במוסדות אישפוז דיווחו כי עקבו אחרי כמה ממטופליהם וגילו כי כל הסובלים מדיכאון חמור ציינו כי הם מרגישים מאושרים לאחר שהם שבים מטיול רגלי.
חולים שנטלו תרופות לטיפול בדיכאון שתפקידם היה בייצור של הורמון הסרוטונין האחראי במוח על תחושה נעימה וטובה, דיווחו כי התרופות סייעו להם באופן קבוע אך לא באופן מלא.
על פי אמות מידה קליניות, הם נותרו מדוכאים לאחר נטילת תרופות אלו. ד"ר טריבדי, רופא פסיכיאטר מאוניברסיטת טקסס ועמיתיו החלו לתהות אם הוספת "מנה" רשמית של תרגילי ספורט תגדיל את הסיכויים שלהם להשתפר מבחינה קלינית.
דיכאון קליני, כמו מחלות נפש אחרות המטופלות בתרופות, מצליחות בדרך כלל בלא יותר מ- 50 אחוזים במטופלים בהם. כל מי שחווה זאת, או שראה אדם אהוב סובל מהפרעות דיכאון יוכל לדווח כי התרופות טובות לזמנים קצובים, והשפעתן פגה במידה רבה לאחר שימוש סיסטמי בהן.
על מנת להגדיל את הסיכויים לשיפור, מוסיפים רופאים רבים, לעיתים קרובות מדי, תרופה שנייה כמו ליתיום או תרופה אנטי פסיכוטית אחרת. "רוב המטופלים בסופו של דבר", אומר ד"ר טריבדי, "דורשים לפחות שני טיפולים במקביל כדי להשיג הפוגה בדיכאון שלהם".
מחקרים הראו כי טיפולים תרופתיים אלו עשויים לסייע בלא יותר משני אחוז במטופלי דיכאון. וגם אם התרופות עוזרות, יש לזכור כי הן יקרות מאד ויש להן תופעות לוואי לא נעימות.
מחקר – פעילות גופנית כתרופה נגד דיכאון
מחקרו של ד"ר טריבדי על מטופליו, מצטרף לשורה ארוכה של מחקרים שהפכו ממש לתנועה גוברת בקרב כמה פיזיולוגים לשקול וללמוד את נושא "התעמלות כתרופה רשמית", עם חולים שקיבלו תרופות מרשם אנטי פסיכוטיות.
במקרה זה, גייסו ד"ר טריבדי ועמיתיו, קבוצה של חולים בדיכאון קליני שכללה 126 אנשים עם דיכאון, שהיו בשימוש של תרופות אנטי דיכאוניות לפחות חודשיים רצויים ללא השגת הפוגה בדיכאון שלהם.
מהלך המחקר
ד"ר טריבדי ועמיתיו חילקו את המתנדבים לשתי קבוצות. אחת החלה שגרת התעמלות אירובי עדינה, בהדרכתם של החוקרים במכון קופר, אשר בה נדרשו החולים לשרוף כמות מסוימת של קלוריות, בהתאם למשקל שלהם. חלק הלכו כ- 10 דקות ביום על הליכון או עם אח מהמוסד סביב הבלוק, בקצב של 3 קמ"ש. חלק מהאנשים בקבוצה זו בחרו באימון רכיבה קלה על אופניים.
הקבוצה השנייה הייתה אנרגטית יותר, הליכה נמרצת במשך 30 דקות ביום, בקצב של ארבעה קילומטרים לשעה, שווה ערך ברכיבה נמרצת על אופניים. קבוצה זו עמדה במשטר העונה על המלצות תרגול של הקולג' האמריקני לרפואת ספורט.
תוצאות המחקר
כל מתנדב במחקר שהה בתהליך במשך ארבעה חודשים, תוך כדי שהמשיך לקחת תרופה נוגדת דיכאון, שכפי שצויין קודם לכן, לא עזרה לו במשך חודשיים לפחות. בתום הזמן הזה, כך עולה ממחקר שפורסם לאחרונה ב – Journal of Clinical Psychiatry כ – 30% אחוז השיגו הפוגה משמעותית, שהיא למעשה תוצאה טובה מאוד ביחס לאוכלוסייה אשר תרופות אנטי דיכאוניות לא השפיעו עליה כלל. "אני חושב שמהתוצאות שלנו עולה כי פעילות גופנית היא אפשרות טיפול תקפה מאוד עבור אנשים אשר דיכאון לא הניב עד כה תוצאות בטיפול תרופתי מקבוצת SSRI" אמר ד"ר טריבדי.
מסקנות
כמו עם הממצאים המדעיים ביותר, גם כאן יש אזהרות. אחת מהן היא מעשית. ראשית, אנשים שהיו בקבוצת המחקר האינטנסיבי נשרו בחלקם מתהליך המחקר כי הפעילות היתה קשה מדי עבורם. שנית, לא ניתן לומר כי פעילות גופנית ללא תרופות, או לחילופין ללא מעקב צמוד של רופאים, תשפר באופן משמעותי את ההרגשה ותסייע בהפחתת תחושות הדיכאון.
שלישית, רצוי לזכור כי התהליך היה בתנאי מעבדה, בה החולים נאלצו לעמוד במשמעת בשתי הקבוצות הנבחנות. אם חולה ייקח על עצמו את ההחלטה כי הוא יכול לטפל בעצמו בעזרת ספורט וללא השגחה, הוא עלול להתבדות.
כמו כן יש לזכור כי כמעט 70 אחוז מהמתנדבים במחקר זה לא השיגו הפוגה מלאה. שיעורי כישלון גבוהים במיוחד נרשמו בנשים עם היסטוריה משפחתית של דיכאון, אולי כתוצאה של בעיה גנטית כלשהי שזהותה עדיין לא ידועה. נשים שכן הצליחו בטיפול היו אלו שהשתתפו בקבוצת האימונים הקלים.
ואולם, יותר ויותר ראיות מצטברות כיום בקרב חוקרים המוכיחים כי פעילות גופנית עשויה להיות טיפול יעיל עבור חולי דיכאון שאינם מצליחים להשיג הקלה בעזרת תרופות. התעמלות כטיפול אפשרית גם עבור אנשים שמסוגלים לעסוק בבטחה בפעילות גופנית ושאין להם בעיות רפואיות מיוחדות בנוסף להפרעה הנפשית שלהם.
עם זאת, ד"ר טריבדי אמר, כי מחקרים נוספים נדרשים בהחלט, "אין שום סיבה לאנשים עם דיכאון עיקש לא לדבר עכשיו עם הרופאים שלהם על התרגיל כאפשרות טיפול .תופעות הלוואי הן כמעט בלתי נראות לעין" הוא אמר, "בזמן שאתה מקבל הטבות נוספות, במונחים של שיפור בבריאות הלב וכלי הדם וירידה באפשרות לסיכונים במחלות אחרות, והכי חשוב", ציין, "פעילות ספורטיבית יותר זולה מתרופות".
ראו גם:
דיכאון פסיכוטי
