תרופות הרגעה

תרופות הרגעהתרופות הרגעה הן תרופות שמיועדות להפחית חרדה ואי שקט במטרה להשרות רוגע על המטופלים.

מדובר על משפחה ענפה של תרופות הפועלות במערכת העצבים המרכזית שכוללות תרופות אנטי פסיכוטיות, תרופות נגד חרדה, תרופות שמשמשות להרדמה וכן תרופות בעלות אפקט משולב כמו למשל משפחת הבנזודיאזפינים שמשמשים הן כנוגדי חרדה, הן כתרופות שינה והן כתרופות מרגיעות.

אילו סוגים של תרופות הרגעה קיימים כיום?

קצרה היריעה מלהרחיב אודות כל תרופות ההרגעה הנמצאות כיום בשימוש ולפיכך נתאר רק כמה מהן על קצה המזלג:

  • ברביטורטים – קבוצה של תרופות שמיועדות לטיפול באפילפסיה, להרדמה לפני ביצוע של פעולה רפואית מכאיבה כמו ניתוח למשל, להרגעה ולהשריית שינה.
  • קלונאזפאם – תרופה ששייכת למשפחת הבנזודיאזפינים. התרופה מיועדת להרדמה, להרפיה של השרירים וכן לטיפול בחרדה ואפילפסיה.
  • אלפראזולאם (זאנקס) – תרופה ששייכת למשפחת התרופות לטיפול בחרדה. התרופה פועלת על ידי הגברה של נוירוטרנסמיטר הנקרא GABA שמשחק תפקיד מרכזי במצבי דחק ומסייע לחסימה של חרדה. התרופה מסוגלת להפחית את מידת החומרה של החרדה תוך זמן קצר ביותר אך בשימוש ממושך עלולה לגרום להתמכרות.
  • אוקסאזפאם (ואבן) – תרופה שנמצאת בשימוש נרחב ביותר החל משנות השישים של המאה העשרים. התרופה מיועדת לטיפול בנדודי שינה, בחרדה, בפרכוסים, בתסמינים של גמילה מאלכוהול ועוד.

באילו מצבים נעשה שימוש בתרופות הרגעה?

הנקודה החשובה ביותר שיש להבין בנוגע לתרופות ההרגעה היא שלא מדובר על תרופות שמיועדות לרפא את המטופל אלא רק להביא להקלה זמנית במידת החומרה של התסמינים מהם הוא סובל.

לפיכך, כאשר נרשמת למטופל הסובל מהפרעת חרדה תרופת הרגעה, ברוב המוחלט של המקרים לא יהיה מדובר בטיפול היחיד לבעיה אלא על חלק ממכלול הטיפולים שיכללו בין היתר גם טיפול פסיכולוגי למשל.

בנוסף לכך, ניתן לעשות כיום שימוש בתרופות הרגעה במטופלים שצריכים לעבור פרוצדורה רפואית שגורמת לחרדה. אמנם התרופות לא מביאות להפחתה של מידת החומרה של הכאב הכרוך בפעולה הרפואית, אך הן יכולות להפחית עד מאוד את מפלס החרדה ולכן ניתנות בשילוב עם משככי כאבים.

תרופות הרגעה משמשות גם להפחתת חוסר הנוחות ולהגברת שיתוף הפעולה מצד ילדים שצריכים לעבור טיפולים שנחשבים למאיימים או מפחידים וכמעט כול החולים במחלקות טיפול נמרץ מקבלים תרופות הרגעה מסוגים שונים אלא אם כן הם מחוסרי הכרה.

האם תרופות הרגעה יכולות לגרום לתופעות לוואי?

בדומה לכל סוג אחר של תרופה, גם תרופות הרגעה עלולות לגרום לתופעות לוואי. תופעות הלוואי יכולות להתרחש גם אם מדובר במינון המדויק והמתאים ביותר של התרופה אך במקרים רבים תופעות הלוואי החמורות מתרחשות כאשר ניתן למטופל מינון גבוה יתר על המידה. יש לציין כי במקרים מסוימים הפסקה פתאומית של המשטר התרופתי עלולה להוביל להתפרצות של התסמינים במלוא עוצמתם.

כך למשל מנה עודפת של קלונאזפאם עלולה לגרום לבלבול, בחילה, ישנוניות קשה, בעיות בשיווי המשקל וסחרחורת ואילו השימוש בתרופה באופן כללי עלול להביא להחמרת התסמינים מהם סובל המטופל, לרעידות, נדודי שינה, רגזנות וחרדה. שימוש ממושך בתרופות בדגש על תרופות שניתנות בעירוי יכול אף לגרום לאמנזיה לטווח קצר או טווח ארוך.

חשיבות המעקב הרפואי

כאשר אדם נוטל תרופת הרגעה עליו להיות תחת מעקב רפואי צמוד ולדווח לרופא המטפל בו על כל תופעת לוואי מכל סוג שהוא. בנוסף לכך, עליו להישמע להנחיות הרופא כיוון שתרופות הרגעה עלולות להיות בעלות השפעה קטלנית. כך למשל חשוב לדעת ששילוב של צריכת אלכוהול עם צריכת תרופות הרגעה עלול להוביל למוות במקרים מסוימים.

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום