אבחון דמנציה ואלצהיימר

המונחים אלצהיימר ודמנציה הם מונחים שנעשה בהם פעמים רבות שימוש חלופי. עם זאת, מדובר בשתי הפרעות שונות. דמנציה היא למעשה הגדרת סל להפרעה מוחית, שמשפיעה על זיכרונו של אדם ועל יכולתו לתקשר עם הסביבה ולבצע מטלות יומיומיות.

מחלת האלצהיימר היא צורה של דמנציה, שנובעת מאבדן של תאי מוח או ניוונם באזורים של המוח השולטים בחשיבה, זיכרון ושפה.

אם אתם חושדים שאתם, או אחד מקרוביכם, סובל מתסמינים כאלו, חשוב מאד לפנות לאבחון שיוכל לאתר קיומם של אלצהיימר או דמנציה. אבחנה מדויקת של דמנציה ואלצהיימר היא השלב הראשון שנדרש לצורך קבלת טיפול הולם, הן על ידי בעלי מקצוע והן על ידי קרובים ובני משפחה.

סימנים מוקדמים לדמנציה ואלצהיימר

• פגיעה בזיכרון, המתבטאת למשל בקושי לזכור אירועים מהעבר;
• קשיי ריכוז, תכנון ופתרון בעיות;
• קושי לסיים מטלות יומיומיות בבית או בעבודה;
• בלבול לגבי המיקום או הזמן;
• קושי להתמצא במרחב המתבטא בקשיים בנהיגה, נטייה ללכת לאיבוד או לאבד חפצים;
• קשיי שפה, כגון קושי למצוא את המילים המתאימות והפחתה באוצר המילים במהלך דיבור וכתיבה;
• שיקול דעת לקוי במהלך קבלת החלטות;
• הימנעות מנוכחות באירועים חברתיים;
• שינויים במצב הרוח, כגון דיכאון, או התנהגות אחרת המעידה על שינוי באישיות.

עם הופעתם של סימנים אלה, חשוב לדווח על כך ולפנות לאבחון מתאים. תוצאות האבחון יסייעו לקבוע, בין היתר, האם הנבדק אכן סובל מאלצהיימר, האם הוא כשיר לנהוג, לנהל את כספו ולהמשיך בעבודתו והאם הוא זקוק להתאמה כלשהי של סביבת מגוריו. כמו כן, אבחנה מדויקת תסייע לרופא המטפל להתאים לנבדק תוכנית טיפול אישית, לרבות טיפול תרופתי מתאים, ועשויה להאט את קצב ההתדרדרות של תפקודו של הנבדק. בנוסף, יש לאבחון המוקדם יתרון בהפחתת רמת החרדה והחשש שחווים הנבדק והקרובים לו, כתוצאה מבעיה שלא ידוע טיבה.

הגורמים המבצעים אבחון דמנציה ואלצהיימר

כאשר עולה חשש לדמנציה ואלצהיימר, ניתן ליצור קשר עם רופא המשפחה המטפל בנבדק בדרך כלל והוא יפנה אותו למומחה העוסק בתחום. המומחה עשוי להיות כל אחד מבעלי המקצוע הבאים:

• נוירולוג, המתמחה במחלות של המוח ומערכת העצבים.
• פסיכיאטר, המתמחה בהפרעות במצב הרוח.
• פסיכולוג, המתמחה באבחון זיכרון ותפקוד קוגניטיבי.
• רופא מומחה בגריאטריה.

מטפלים נוספים שעשויים להיות מעורבים בתהליך הינם:

• עובד סוציאלי: תפקידו לייעץ לנבדק ומשפחתו לגבי סיוע בקהילה ומימוש זכויות שונות, כמו גמלה מטעם המוסד לביטוח לאומי.
• מרפא בעיסוק: יסייע בתמיכה בנבדק, יחד עם משפחתו, ובהתאמת סביבתו של הנבדק לצרכיו.

אופן ביצוע האבחון

ראוי להדגיש כי לא קיים מבחן אחד ויחיד המשמש לאבחון אלצהיימר. המסקנה כי הנבדק סובל מאלצהיימר תתקבל על ידי הרופא המאבחן לאחר ביצוע מערך של מספר אבחונים שונים, שלרוב מידת הדיוק שלהם היא בשיעור של כ-90%.

במהלך האבחון, ינסה הרופא המאבחן לאתר תסמינים של אלצהיימר, תוך שלילת מצבים רפואיים שונים שעלולים לגרום לתסמינים דומים, למשל חוסר בויטמין B12, דיכאון, פציעת ראש, גידול במוח, שבץ, פרקינסון, הפרעה בפעילות בלוטת התריס ועוד. הרופא יעשה שימוש באמצעים הבאים:

• בדיקות רפואיות:
  • תיעוד היסטוריה רפואית מלאה, לרבות סוגי התרופות שנוטל הנבדק כיום, תזונתו, תאונות או פציעות, שימוש בסמים ובאלכוהול.
  • בדיקות דם ושתן: מאפשרות לשלול גורמים אחרים לתסמינים ובהם תת תזונה ומחסור בויטמינים שונים, הפרעה בפעילות בלוטת התריס, פגיעה בכבד ובכליות.
  • בדיקות הדמיה כגון CT מוח ו-MRI. באמצעותן ניתן לשלול גורמים כגון גידול במוח, דימום מוחי ושבץ. עם זאת, ישנם מקרים שבהם הדמנציה והאלצהיימר לא ילוו בשינויים ניווניים או אחרים במוחו של הנבדק ולכן, תוצאות הבדיקות יהיו תקינות.
  • בדיקות גנטיות: מבוצעות לעיתים נדירות, כאשר ידועה היסטוריה משפחתית של דמנציה בגיל צעיר.
• הערכה פסיכולוגית: כוללת ראיונות ומבחנים המשמשים לקבוע את מידת חומרתה של הבעיה בזיכרון ובחשיבה ואת התקדמותה לאורך הזמן.
  • המבחנים הראשוניים בהם ייעשה שימוש במסגרת ההערכה הפסיכולוגית עשויים להיות קצרים ופשוטים יחסית ויכללו, בדרך כלל, זיהוי התאריך והיום בשבוע, העתקת תרשים, שינון רשימת מילים קצרה וזיהוי של חפצים יומיומיים לפי שם.
  • אבחון נוירופסיכולוגי: כולל מבחנים מורכבים יותר, אשר מודדים תפקוד בתחומים שונים כגון זיכרון, שפה, היגיוןן, חישוב וריכוז.
  • ראיונות: הרופא המאבחן יראיין את הנבדק וכן גורמים אחרים הקרובים אליו כגון בני זוג, קרובי משפחה ומטפלים אחרים, בכדי לאתר קשיים בזיכרון ופגיעה בתפקוד בתחומים נוספים.

טיפול באלצהיימר ודמנציה

לצערנו, כיום אין תרופה חד משמעית שפותרת את החולה מאלצהיימר. קיימים טיפולים תרופתיים שעוזרים להתמודד בחלק מתסמיני אלצהיימר בקרב החולים והן עשויות להאט אפילו את המחלה אך לא למנוע אותה.

ניתן לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפולים משלימים וריפוי ועיסוק שיקלו על החולים וזאת ותמיד בתיאום עם הרופא המטפל.

עוד על טיפול באלצהיימר