כיום ידוע כי אם לקויות למידה לא מאובחנות בצורה נכונה וזוכות לטיפול בשלב מוקדם, הן גוררות ברוב המקרים כישלונות חוזרים, תת הישגיות ואף תגובות שליליות מצד התלמיד כלפי עצמו ומצד המערכת.
יש לציין שהלקות יכולה להתגלות לא רק בילדות אלא בשלבים שונים במהלך החיים. יחד עם זאת, מהרגע שבו עולה החשד לכך שקיימת לקות למידה כזו או אחרת, חשוב לפנות לאבחון על ידי איש מקצוע מתאים, ללא קשר לגיל שבו עולה החשד.
הישגים בינוניים או נמוכים בלימודים, לא תמיד מהווים אינדיקציה לכך שהתלמיד סובל מלקויות למידה. לאור זאת, לפי ההנחיות של משרד החינוך, יש להפנות תלמידים לאבחון של לקויות למידה רק אם אחרי שאותרו הקשיים בלימודים והופעלה התערבות חינוכית מטעם בית הספר, עדיין נמשכים קשיי התפקוד.
הכוונה היא לכך שיש להפנות את הילד לאבחון רק אם קיבל את הסיוע המתאים והישגיו עדיין לא השתפרו. כמו כן יש להפנות את התלמיד לאבחון אם חרף הסיוע ההתקדמות שלו בלימודים מועטה בלבד ואם הקשיים שלו חמורים במיוחד. החשיבות גבוהה במיוחד במקרים שבהם הפער בין הישגי התלמיד להישגי התלמידים האחרים לא מצטמצם, אלא גדל.
לרוע המזל, במקרים רבים ילדים הסובלים מלקויות למידה מאובחנים בצורה שגויה כבעלי הפרעות התנהגות או בעיות נפשיות. לפיכך האבחון חייב להתאים בצורה מושלמת לאופי של הקשיים ועליו להתבצע גם כן בצורה פרטנית. בנוסף, המאבחן צריך ליצור קשר איכותי עם הילד, אם ברצונו לקבל תמונה מלאה. סימן טוב עבור ההורים ששלחו את ילדם לאבחון, הוא כאשר הילד מעוניין להגיע לפגישת האבחון הבאה.
מה הן מטרות האבחון?
המטרה של אבחון לקויות למידה היא למפות סגנונות למידה, לזהות כישורים ולהצביע על קשיים ספציפיים שחווה התלמיד. כמו כן האבחון צריך להציע דרכי טיפול הרלוונטיות לתלמיד המאובחן, לאו דווקא במטרה למנוע ממנו את ההתמודדות עם הלקות ממנה הוא סובל, אלא כדי לעודד אותו לפתח יכולת ומיומנויות. מעבר לזה מטרת האבחון היא לגלות האם התלמיד זכאי לקבל סיוע והתאמות שונות ממשרד החינוך או גופים רשמיים אחרים. למשל אבחון פסיכודידקטי המתבצע החל מכיתה ז', הינו בעל תוקף עד הגיעו של המאובחן לגיל 25.
אבחון איכותי של לקויות למידה מאפשר לבנות תכנית טיפולית הולמת ולכן כל דו"ח סיכום אבחון צריך לכלול פירוט של המלצות לדרכי התמודדות. האבחון מהווה למעשה רק את הצעד הראשון בתהליך הטיפולי ומטבע הדברים לא מספק מענה שלם העומד בפני עצמו. באותה הנשימה ניתן לציין כי הואיל וקיימת שונות רבה בתחום לקויות הלמידה, הרי שאבחון איכותי ומוצלח יכול לתרום במידה משמעותית להצלחה של הטיפול, לשיפור ההישגים ולמניעה של בעיות נלוות שונות.
אילו קשיים מצדיקים פנייה לאבחון מקצועי?
קשיים בתחום האקדמי באים לידי ביטוי בעיקר בביצוע לא אפקטיבי של מיומנות למידה בסיסית אחת או יותר: קריאה, כתיבה וחשבון. הקושי משליך על התפקוד במסגרת הכיתתית ומשפיע על ההישגים במקצועות השונים. איתור הקשיים הלימודיים יכול להתבצע באמצעות מבחנים דיאגנוסטיים ייעודיים, באמצעות בחינת תוצרים (עבודות שהתלמיד הגיש, מבחנים ומטלות) ובאמצעות תצפיות על התלמיד.
בין הסימנים הקלאסיים ניתן למנות קריאה שגויה ואיטית, שגיאות כתיב שאינן שגרתיות, הבעה בכתב שלא עונה על הדרישות (תשובה שלא קשורה לשאלה שנשאלה לצורך העניין), אי הבנה של בעיות חשבון מילוליות או טעויות חישוביות ועוד. לרוב לקושי בלימודים יתלוו גם קשיים התנהגותיים ורגשיים.
השלב המקדים את האבחון שבו מאתרים את הקשיים, צריך לכלול תשומת לב לקשיים השונים והתייחסות לרמה המצופה מהתלמידים בשכבת הגיל הספציפית, תוך זיהוי של פערים שלא ניתן להסביר ברמת התפקוד של התלמיד. רק במקרים יוצאי דופן יוכל המורה להבחין בקושי בולט שיצדיק הפניה ישירה לגורם מאבחן, ללא ניסיון התערבות מוקדם.
אילו אנשי מקצוע מעורבים בתהליך האבחון של לקויות למידה?
להורים של התלמיד עומדת הזכות להחליט איזה איש מקצוע יאבחן את ילדם ולקבוע את סוג האבחון. אי לכך, חשוב מאוד להכיר את כל האפשרויות הפרושות בפניהם. להלן האפשרויות העיקריות:
- אם קיים חשד להפרעת קשב וריכוז, האבחון צריך להתבצע על ידי נוירולוג, פסיכיאטר או פסיכולוג ילדים. אבחון של הפרעת קשב וריכוז מחייב התמחות והסמכה מתאימה.
- אם מופיעות בעיות מוטוריות או קשיים תחושתיים, מומלץ לפנות לאיש מקצוע מוסמך הפועל בתחום הריפוי בעיסוק.
- אם ישנם קשיי שמיעה או קשיים שונים בתחום השפתי, יש לפנות לקלינאית תקשורת.
- במקרה של חשד לקיום לקויות למידה יש לפנות לאבחון פסיכודידקטי (מבוצע על ידי פסיכולוג לאחר התמחות באבחון זה) או לאבחון דידקטי (מבוצע על ידי מומחה לאבחון לקויות למידה).
שלילה של גורמים אחרים לקשיים
חשוב ביותר להבחין בין קושי לבין לקות. קשיי למידה הם ירידה בתפקוד מסיבה מסוימת ולכן גם המורה יכול להעיד כי התלמיד סובל מקושי ואפילו התלמיד עצמו. לקות לעומת זאת, היא מונח המתייחס למנגנון פגוע ואבחון של לקות מחייב מעורבות של איש מקצוע המוסמך לספק דיאגנוזות בתחום זה.
אבחון שגוי של קושי בתור לקות, לרוב יוביל לבנייה של תכנית טיפולית שלא תהיה אפקטיבית ואבחון של לקות בתור קושי, עלול להמעיט מחומרתה של הבעיה האמתית. נקודת האור היא שכיום ישנה מודעות גבוהה לגורמים השונים שעשויים לגרום לקשיי למידה, החל מבעיות תזונתיות, דרך מחסור בשעות שינה וכלה בבעיות רגשיות.
מובן שקיומן של לקויות למידה לא סותר בהכרח קיומם של קשיים נוספים שיש בהם כדי לפגוע בתפקוד הקדמי ולכן ניתנת התייחסות גם למצב של תחלואה לווית, כלומר למצבים שבהם קיימים לפחות שני גורמים במקביל המשפיעים לרעה על ההישגים הלימודיים.
