הפרעת אישיות גבולית (BPD) היא הפרעה נפשית חמורה המאופיינת בדפוס מתמשך של חוסר יציבות במצבי רוח, התנהגות, דימוי עצמי ותפקוד. דפוסים אלו גורמים לעיתים לפעולות אימפולסיביות והפרעה ליחסים יציבים.
אדם עם הפרעת אישיות גבולית עלול לחוות התקפים אינטנסיביים של כעס, דיכאון וחרדה, העשויים להימשך בין מספר שעות בלבד עד מספר ימים.
חלק מהאנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית חווים אף רמה גבוהה של הפרעות נפשיות משותפות, כגו הפרעות במצב רוח, הפרעות חרדה, הפרעות אכילה, שימוש בסמים, פגיעה עצמית, מחשבות והתנהגויות אובדניות, והתאבדות.
הבנת הפרעת אישיות גבולית
הפרעה זו מאופיינת בדפוסי חיים חסרי יציבות המתנהלים כתוצאה משינויים רגשיים עזים ומהירים. במצב זה, אנשים הסובלים מההפרעה חווים ייסורים רבים, המתבטאים בקושי בשליטה בדחפים וברגשות.
התסמינים הנפוצים ביותר כוללים התנהגויות אלימות, התקפי זעם, ניתוק וסגפנות, הנובעים מתסכול אישי או כתגובה להשמעת ביקורת. תסמינים אלו פוגעים באופן משמעותי במערכות היחסים שלהם, וכתוצאה מכך הם חווים שוב ושוב משברים רגשיים המתבטאים בהתנהגויות פגיעה עצמית, נטישה, או חשיבה והתנהגות אובדנית.
הדימוי העצמי של אנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית ירוד ביותר והם אינם מצליחים להתקבע על העדפות אישיות ומטרות חיים, לכן הם סובלים מדיכאונות, חרדות, בלבול, ריקנות, שעמום ואף מצבים בריאותיים פיסיים שונים.
בדיקות ואבחון
איש מקצוע מורשה בבריאות הנפש, המיומן באבחון וטיפול נפשי, כגו פסיכיאטר, מאבחן הפרעת אישיות גבולית המבוססת על ראיון יסודי ובדיקה רפואית מקיפה, אשר מסייעים לשלילת גורמים אפשריים אחרים להתרחשות התסמינים.
הפסיכיאטר שואל על התסמינים, היסטוריה רפואית אישית ומשפחתית, כולל היסטוריה של מחלות נפש. מידע זה מסייע לו להחליט לגבי אפשרות הטיפול הטובה ביותר. במקרים מסוימים, מתרחשים תסמיני מחלות נפשיות החופפים להפרעה זו ולכן קשה להבדיל הפרעת אישיות גבולית ממחלות נפשיות אחרות.
לדוגמא, אדם יכול לתאר תחושות דיכאון, אך אינו יכול לתאר לפסיכיאטר תסמינים אחרים של הפרעות נפשיות, למרות שהוא סובל מהן.
הצורך באשפוז פסיכיאטרי
אנשים המפגינים תסמינים חמורים של הפרעת אישיות גבולית, זקוקים לטיפול אינטנסיבי הכרוך בדרך כלל באשפוז. אנשים אחרים עם ההפרעה עשויים להזדקק לאשפוזי יום אך לא לאשפוז מתמשך או טיפול חירום.
ההפניה לאשפוז פסיכיאטרי מתבצעת על ידי הפסיכיאטר והאשפוז מתבצע בבית חולים פסיכיאטרי. הפסיכיאטר ובני משפחתו של המטופל מתבקשים לעודד אותו למצוא את התמיכה לה הוא זקוק על מנת לקבל טיפול מקצועי ותרופתי למשבר.
צוות הטיפול בבית החולים מדווח לפסיכיאטר של המטופל על כל שינוי במצבו ועל כל צורך בהתאמת התרופות או גישת הטיפול. לפני מתן התרופות, הפסיכיאטר צריך לאשר את תכנית הטיפול. התמודדות מיידית עם משברים היא בדרך כלל הרכיב העיקרי בטיפול יעיל להפרעה זו, כאשר המטופל מאושפז, ובהמשך מתבצע טיפול קבוע עד להתאוששות.
מהלך טיפול באשפוז
טיפול זה מתבצע בשילוב של תרופות עם הפעלות פסיכותרפיה בקבוצות או באופן פרטני. זוהי שיטת טיפול מתאימה אם המטופל חווה קשיים קיצוניים בתפקוד יומיומי. השהות האופיינית לאשפוז היא כשלושה שבועות עד חודש, או עד להשגת תוצאות משמעותיות.
זוהי שיטה מצוינת המסייעת לייצוב המטופל, והאשפוז דרוש היות ועל מנת להשיג את התוצאות המבוקשות מבחינת שינויים משמעותיים בדפוסי ההתנהגות והאישיות, יש צורך בטיפול מתמשך תחת פיקוח. מרכזי האשפוז הטובים להפרעה זו פועלים בסביבה מבוקרת היטב כשהמטרה היא להרחיב את עצמאות המטופל.
מי מושפע מהפרעת אישיות גבולית?
הפרעה זו משפיעה על כשלושה אחוזים מכלל האוכלוסייה, ובארץ כמאתיים אלף אנשים מאובחנים עם ההפרעה בזמן כלשהו בחייהם. הסיכון מוגבר כשהורה או אח סובלים ממנה. השכיחות גוברת בקרב אנשים הסובלים ממחלת אלצהיימר, סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית.
ההפרעה נפוצה יותר אף בקרב משפחות בהן קיים בן משפחה הסובל ממצבים אחרים כגון הפרעת אישיות אנטי חברתית, שימוש בסמים או הפרעות במצב הרוח כגון דיכאון.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) מדווח על נתונים לפיהם כעשרים אחוזים מהאנשים הסובלים מהפרעה זו מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים, כש-75% מהן הן נשים.
זכויות נפגעי הפרעת אישיות גבולית
אנשים עם הפרעה זו זכאים לקבלת טיפול במרכזי טיפול ציבוריים אותם ממן משרד הבריאות. במהלך האשפוז, המטופל מקבל טיפול פסיכיאטרי ברמה הנקבעת בהתאם לצרכיו. מרכזי טיפול ציבוריים מעניקים טיפול זה בחינם, אך המטופלים נאלצים להמתין זמן ממושך לאישור האשפוז.
האשפוז הפסיכיאטרי מיועד בעיקר למטופלים שאצלם מאובחנת הפרעת אישיות גבולית הפוגעת באופן קיצוני בתפקוד היומיומי או שהם מאובחנים עם סיכון גבוה לנטייה אובדנית או פגיעה עצמית.
ידועים כיום סוגים שונים של הפרעות אישיות, עם מכנה משותף מרכזי אחד: כולן באות לידי ביטוי בקשיים נפשיים עצומים, פוגעות 
באיכות ובשגרת החיים ומקשות על האדם החווה אותם לממש את הפוטנציאל שבוודאי טמון בו.במאמר הבא נתייחס לסוג נפוץ במיוחד של הפרעות אישיות, והוא הפרעת אישיות גבולית. נסביר לכם במה היא באה לידי ביטוי ומה ניתן לעשות על מנת להתמודד איתה היטב.
מהי הפרעת אישיות גבולית?
כשלב ראשון יש להבין בדיוק מול מה מתמודדים. הפרעת אישיות גבולית, אשר נמנית על אשכול ב' על הפרעות האישיות, שימשה בעבר לתאר הפרעות שנמצאות על הגבול שבין נוירוזה לפסיכוזה. כיום ברור שהפרעת האישיות הגבולית היא הפרעה מסוג אחר, אולם שמה עדיין נותר על כנו. הדבר יוצר בלבול מסוים ביחס להפרעה, ומביא לכך שלעיתים מבלבלים אותה עם סוגים אחרים של הפרעות נפשיות.
הגדרה שגורה של הפרעת אישיות גבולית, כפי שמבוטאת על ידי ICD 10 (מסמך התקינה של ארגון הבריאות העולמי המקטלג את כלל המחלות, לרבות הנפשיות) היא "הפרעת אישיות לא יציבה מבחינה רגשית". חוסר היציבות הזה בא לידי ביטוי בשלל אלמנטים הקשורים לאדם, לרבות מערכות היחסים הבין אישיות שלו, מצבי הרוח ותחושת העצמי. אדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית עלול להיות אימפולסיבי בכל קנה מידה, וצפוי להתקשות להבנות בצורה קבועה את ההבדלים שבוודאי קיימים בין פנים לחוץ.
מהי הגדרת הפרעת אישיות גבולית על פי ה-DSM V?
אם נמצאים להגדרה על פי DSM V – הלא היא המהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאיות – המונח "גבולי" אינו רלוונטי כאן. תחת זאת, אדם המוגדר כבעל הפרעת אישיות גבולית יסבול לפחות מחמישה מבין המאפיינים הבאים:
- מאמצים עזים להימנע מנטישה, בין אם נטישה אמיתית ובין אם מדומה
- דפוסים עזים ובלתי יציבים במערכות היחסים הבין- אישיות שלו, עם אידיאליזציה מצד אחד והפחתת ערך מהצד האחר
- תחושת עצמי ודימוי עצמי בלתי יציבים
- אימפולסיביות בלפחות שני תחומים (בזבזנות, התמכרות, התנהגות מינית, אכילת יתר ונהיגה חסרת אחריות) המביאים לנזק
- חוסר יציבות רגשית, הכוללת תנודות קיצוניות במצב הרוח
- תחושה כרונית של ריקנות
- התנהגות אובדנית או פגיעה עצמית בלתי אובדנית
- כעס מופרז ביחס לסיטואציה ספציפית, יחד עם קושי מהותי לנהל אותו
- חשיבה פרנואידית, או לחלופין תסמיני סטרס דיסוציאטיביים
הטיפול בהפרעת אישיות גבולית
בעבר התבוננו בהפרעת אישיות גבולית כמצב שאינו בר טיפול, אולם כיום ידוע שיש מספיק כלים לטשטש את תסמיניה ולשפר משמעותית את מצבו של האדם הסובל מהם. בין הטיפולים האפשריים ניתן למנות טיפולים תרופתיים, טיפול פסיכותרפיה על סוגיהם (טיפולים התנהגותיים, טיפולים דיאלקטים התנהגותיים, טיפולים מבוססי מנטליציה ועוד) ואף טיפולים מגוונים מקשת הרפואה המשלימה. מכיוון שנסיבות ההפרעה משתנות בין אדם לאדם, גם התמונה הטיפולית אינה קבועה. ייתכן מאוד שיוחלט לבצע שילוב בין כמה סוגי טיפולים.
בכל אופן חשוב לזכור שההתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית אינה דבר פשוט. נדרשים כאן שינויים מהותיים באישיות ובדפוסי החשיבה של האדם, כולל דפוסים שמלווים אותו כבר עשרות שנים. זו הסיבה לכך שהגישה השלטת כיום היא שטיפולים המתמקדים בצדדים ההתנהגותיים, הקוגנטיביים או הפסיכואנליטיים יכולים להיות מועילים כאשר נותנים להם את הזמן. ההתמודדות צריכה להיעשות באמצעות איש מקצוע – לרוב פסיכיאטר – אשר בקיא בטיפול בהפרעת אישיות גבולית.
אולי יעניין אותך גם:
