תרופת פריזמה (בלעז – Prizma), ידועה גם בשמות פלואוקסטין, פרוזק ופלוטין. למעשה מדובר בתרופה נוגדת דיכאון, אשר השפעתה כוללת עיכוב של הספיגה החוזרת של הורמון הסרוטונין, ועל כן היא משתייכת למשפחת התרופות המכונה SSRI.
השפעתו של הסרוטונין נמצא קשור במצב רוח והפרעות שונות הקשורות בו, ועל כן יעילה התרופה הזו לטיפול במצבים של דיכאון, בולימיה והפרעה טורדנית כפייתית (OCD).
התרופה מגיעה בתצורת טבליות או כמוסות, ישנו צורך במרשם על מנת לרכוש אותה, והיא כלולה בסל הבריאות. היא ניתנת לטיפול גם בגילאים צעירים יחסים, וכן בקשישים, אך היא כוללת לא מעט תופעות לוואי ויש להכירן היטב טרם הטיפול.
שימוש וטיפול בעזרת פריזמה
את הפריזמה נוטלים בין פעם לשלוש ביום, כאשר אין ללעוס את הכדורים או הכמוסות אלא לבלוע אותן שלמות. התרופה מתאימה לטיפול החל מגיל שמונה שנים, ועד לקשישים, עם זאת המינון משתנה על פי הגיל, המשקל, וסוג ההפרעה של המטופל.
התרופה אסורה לשימוש בזמן היריון, בשל החשש כי תעבור לתינוק ותפגע בהתפתחותו. מחקרים מצביעים על קשר בין שימוש בתרופה בזמן היריון לבין התפתחותם של מומי לב (אשר לרוב גם מסתדרים מעצמם), ולעיתים גם על תסמיני גמילה בתינוק. עדיף ליטול תרופות אחרות אשר מותאמות יותר למצבים אלו.
באשר להנקה, התרופה עלולה לעבור בחלב האם. ישנן תרופות אחרות אשר פחות עוברות בחלב האם, ועדיף לקבל טיפול מותאם יותר למצב המדובר.
חשוב לציין כי לא תמיד ניתן לראות תגובה יעילה לטיפול, ובמקרים בהם המינון עולה אך אין תגובה ניכרת יש להפסיק את הטיפול לא יאוחר מחודשיים. לעיתים תרופה זו אינה מתאימה לכל מטופל, מסיבות שונות, ויש לעבור למשפחת תרופות אחרת. עם זאת, את הטיפול אין להפסיק כך סתם ללא היוועצות ברופא, זאת בשל הסיכון כי התסמינים יחזרו. יתרה על כך, גם ייתכנו תסמינים של גמילה לאחר שימוש ממושך.
התרופה אמורה להתחיל לפעול תוך כמה שעות, אך בהחלט ייתכן כי השפעתה הניכרת תופיע תוך טווח של בין 3 ל-6 שבועות מתחילת הטיפול. משך השפעתה הוא עד 72 שעות, ומשך הטיפול הינו ממושך – כאשר בטיפול בדיכאון הוא אמור להימשך מעל חצי שנה.
את התרופה כדאי ליטול עם מים, וללא קשר לשעת האכילה או בקירוב לה.
אזהרות במהלך הטיפול בפריזמה
במקרים של מינון יתר, יש לפנות באופן מידי לחדר מיון. במקרים של פרכוסים או ריגוש יתר, אשר עלולים להיגרם בשל מינון יתר או גם במקרים של רגישות לתרופה, יש לקבל טיפול רפואי ופעולת חירום מידית.
שילוב התרופה עם אלכוהול עלול להחריף את תופעות הלוואי שלה, ולהוביל למצבים מאוד לא נעימים. כמו כן, התרופה עלולה לגרום לטשטוש ונמנום, ומסיבה זו עדיף גם לא לנהוג בעת נקיטתה.
במקרים של בעיות בתפקוד הכבד או הכליות, יש להיות בהקפדה יתרה בזמן השימוש בתרופה זו. כמו גם במקרים של אפילפסיה (ובמצב של פרכוסים יש להפסיק את הטיפול באופן מידי ולפנות לטיפול בריאותי). במקרי דיכאון, תרופה זו עלולה להגביר את השפעותיו בתחילה – מחשבות על אובדנות, מחשבות או התנהגות תוקפנית, החמרה כללית במצב הדיכאון, וכדומה. זאת במיוחד בקרב צעירים.
בקרב קשישים, תרופות מסוג SSRI עלולות להוביל לרגישות ועליית הסיכון לשברי עצמות בנפילות וכדומה. יש לשים לב, ולנקוט במשנה זהירות.
תופעות לוואי ותגובות בין-תרופתיות בשילוב עם פריזמה
פריזמה עלולה לגרום לתופעות לוואי הכוללות כאבי ראש, חרדה, נדודי שינה, בחילות, שלשול, עצבנות וכדומה. אך לרוב אלו יחלפו לאורך השימוש, כאשר יושג מצב של איזון מסוים.
בין שלל התופעות של התרופה, יש לשים לב בעיקר למעבר מישיבה או שכיבה למצב של עמידה. תרופה זו עלולה לגרום לסחרחורת, ורצוי להתרומם לאט ובזהירות, במיוחד בקרב קשישים.
באשר לשילובים בין-תרופתיים, במקרים של חוסמי MAO עלולה להיות השפעה ניכרת על לחץ דם גבוה, ובמקרים מסוימים אף מוות. מסיבה זו, יש להפריד לחלוטין בין השימוש בשתי התרופות, ולהקפיד על תקופה של כשבועיים בין לבין. רצוי להיוועץ ברופא המטפל בכל מקרה ספציפי, ולהיעזר בהנחיותיו.
ישנן תרופות אשר בשילוב עם פריזמה עלולות להוביל לתופעות לוואי מוגברות, כגון – טריציקלים אנטידפרסנטים, טריפטופאן, תרופות נוגדות דלקת (כגון אספירין) אשר אינן סטרודיאליות, ותרופות נוגדות דיכאון אחרות. חשוב לציין, כי בנוסף להגברת תופעות הלוואי, תרופות אלו ואחרות נוספות עלולות גם להוביל לתופעות לוואי חריפות אחרות הכוללות – דימום מוגבר, בעיות במערכת העיכול, עצבנות, חוסר מנוחה, ועוד.
כמו כן, יש לעדכן את הרופא המטפל בכל מצב של מחלות כליה וכבד, אפילפסיה, מחלות לב, התקפים מאניים, סכרת, דימומים, לחץ דם גבוה, גלאוקומה, דופק לא תקין או חוסר מנוחה, וכן לקראת ניתוחים (תרופה זו עלולה להגביר דימום) או טיפול בנזע-חשמל צפוי.
