מחקר חדש מדווח שמתבגרים נמצאים בסיכונים רגשיים משמעותיים מיוחדים הקשורים לפלטפורמות מדיה חברתית. חוויות וירטואליות עשויות להשפיע על הפחתת ההערכה העצמית, שתוצאותיה מתבטאות בחיים האמיתיים. מאז התפרצותה בשנת 2004, פלטפורמת המדיה החברתית, שהושקה על ידי מארק צוקרברג וחבריו ללימודים בהרווארד, גדלה והפכה לרשת החברתית הנפוצה ביותר בעולם, עם למעלה מ-1.71 מיליארד משתמשים ברחבי העולם, המהווים כרבע מכלל אוכלוסיית העולם. לכן נראה בטוחה לקבוע כי פייסבוק הפכה להיות דרך חיים של מיליוני אנשים המשתמשים בה מדי יום.
פייסבוק היא חלק משמעותי מתקשורת הצעירים
רשת חברתית זו מאפשרת מגעים חברתיים בין אנשים שאולי לא היו נפגשים בחיים האמיתיים, אך עדיין יכולים להיחשב כחברים. עם הכוח שיש לפייסבוק, אין זה מפתיע שיותר ויותר אנקדוטות מתעוררות על הצד האפל של סוג מגע חברתי זה. סיפורי בריונות וחרמות ברשת, הערות מרושעות ומעקבים וירטואליים חריגים משתוללים, במיוחד לצעירים המתמודדים עם תשומת לב שאינה רצויה.
מדיניות פייסבוק אינה מהווה הגנה מספקת – גם השיטור הפעיל שלה מנסים לרסן את הדוגמאות הגרועות ביותר של התעללות מסוג זה, החוויות השליליות המתוארות על ידי אנשים רבים, עשויות להשפיע באופן משמעותי במונחי הערכה עצמית נמוכה, דיכאון וחרדה חברתית.
חוויות פסיביות שליליות כמקור לדיכאון
מחקר חדש שנערך על ידי חוקרי בריאות הציבור באוניברסיטת בראון בפרובידנס, רוד איילנד, מדגיש את התפקיד שחוויות פסיביות שליליות משפיע על דיכאון. המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Adolesoent Health, התבונן על 264 צעירים שהשתתפו במחקר מאז שהיו בני נוער.
זהו פרויקט מחקר מתמשך שהתבונן על תורמים גנטיים וסביבתיים מוקדמים לבריאות הנפשית והפיזית. המשתתפים גויסו כך שהחוקרים יכלו להשוות את רמת תפקודם החברתי לפני הכניסה לפייסבוק, לבין מצבם הנפשי הנוכחי.
התמקדות על ההיבט החברתי והשפעות הדיכאון
הנבדקים נחקרו לגבי רמת תדירות השימוש שלהם בפייסבוק, ולגבי חומרת וטבע החוויות הבין אישיות השליליות שהיו להם. החוקרים מדדו תסמיני דיכאון שונים, וחקרו נתונים אחרים, כולל שימוש יומיומי בפייסבוק, היסטוריה של דיכאון הקשור לגיל ההתבגרות, בריאות נפשית, מין, גזע או מוצא אתני, דיווחים על תמיכה חברתית, והשכלה.
מה שהחוקרים מצאו היה ש-82% מכלל המשתתפים דיווחו על לפחות חוויה שלילית אחת בפייסבוק, ו-55% דיווחו על חוויה אחת בשנה טרם ההשתתפות במחקר. בהשוואה ל-24% מהמשתתפים שדיווחו על דיכאון בינוני עד חמור, הסיכון הכללי לדיכאון נמצא גבוה פי 3.2 בקרב המשתתפים שהשתמשו בפייסבוק, בהשוואה לאלו שלא.
תוצאות אלו נחשבות למרשימות במיוחד, היות וגורמים אחרים, כגון בריאות הנפש, של הצעירים ומצבם הסוציו אקונומי, נשלטו במחקר.
התדירות וסוג השימוש בפייסבוק וההשפעה על דיכאון
נמצאו גם הבדלים משמעותיים במונחי סוג ותדירות חוויות פייסבוק שליליות עליהן דיווחו המשתתפים. צעירים שדיווחו על פרסומים ותגובות לפוסטים שגרתיים בפייסבוק, נמצאו כבעלי סיכויים נמוכים ב-3.5 לפתח דיכאון, בעוד ששיעורי הצעירים שקיבלו פוסטים או תגובות שאינם רצויים, עמדו על 2.5%.
גם תדירות השימוש בפייסבוק עשתה את ההבדל. החוקרים מצאו שצעירים שמשתמשים יותר בפייסבוק, נמצאים בסיכון גבוה משמעותית לדיכאון, בהשוואה לצעירים שחוויותיהם בפייסבוק התרחשו בתדירויות נמוכות יותר.
האם חוויות שליליות בפייסבוק גורמות לדיכאון
החוקרים סבורים נתונים אלו עונים קרוב ככל הניתן לענות על שאלה זו. הם הכירו את מצבם הנפשי של הצעירים טרם השימוש בפייסבוק, ואז ראו מה קרה בעקבות השימוש בפייסבוק. הממצאים העידו שחוויות שליליות בפייסבוק משפיעות על דיכאון, הערכה עצמית ובעיות חברתיות.
בעוד שנחוץ מחקר נוסף, תוצאות אלו מדגישות את ההשפעה הרגשית שיכולה להיות לפייסבוק על צעירים. כל המשתמשים באינטרנט, אך במיוחד בני נוער, צריכים להיות מודעים לסיכונים הרגשיים הקשורים לפלטפורמות מדיה חברתית, ובמיוחד פייסבוק.
צעדי זהירות – המדענים מזהירים ששימוש יתר במדיה חברתית, והתייחסות רצינית אליה, מיותרת. הם סבורים שצעירים צריכים להקפיד על מגעים חברתיים במציאות ולא במדיה החברתית, ולא לחשוב עליה כמשפיעה ברצינות, היות ומדובר בחוויה וירטואלית, בניגוד לחוויה אישית. זהו פורום אחר בעל השלכות רגשיות אמיתיות.
