אבחון פסיכולוגי הינו תהליך הכולל סדרת מבחנים אשר מטרתם לספק פרופיל או תמונה אישיותית של המאובחן. האבחון ניגש לבחון מקרוב אספקטים שונים הקשורים לאישיות, הרגש, הקוגניציה, והתהליכים המנטליים המתרחשים אצל המטופל.
כל תהליך אבחוני נשען על סדרה של מבחנים הניגשים לנושאים אלו מזוויות שונות, כאשר לרוב נכלל ביניהם גם ריאיון אישי.
מטרת האבחון הפסיכולוגי
מטרתו של אבחון יכולה להיות טיפולית, במובן זה של התאמת הטיפול הנכון למטופל, זיהוי הפרעות או תסמינים, והבנה מעמיקה יותר של הסיבות בשמן הוא מגיע או פונה לטיפול. במצבים אלו, האבחון יספק המלצה לתכנית טיפולית, ויתמקד באספקט הפסיכו-דיאגנוסטי של המאובחן.
עם זאת, לעיתים פונים אנשים לאבחון פסיכולוגי מסיבות אחרות, כגון עניינים הקשורים בלימוד. לפעמים מופיעים בחיי אדם קשיים לימודיים, המפריעים לו להצליח בלימודיו. אבחונים פסיכו-דידקטיים שונים, לצד בדיקות רגשיות קוגניטיביות, יכולים לספק פרופיל מקיף של המטופל, יכולות הלמידה שלו, קשיים כאלו ואחרים, וגם לקבוע התאמתו של ילד לעלות, להישאר או להקפיצו כיתה.
לפעמים מטרתו של האבחון הפסיכולוגית הינה משפטית, במובן זה שיש לספק אבחנה וחוות דעת מקצועית בעניינים הקשורים בבית המשפט. לעיתים האבחון הוא דווקא התפתחותי, ובוחן אלמנטים של מוטוריקה, קוגניציה, שפה, רגש, וכדומה. ופעמים אחרות, מטרת האבחון קשורה דווקא בענייני השמה, התאמתו של עובד (ואולי פוטנציאלי) לפרופיל מסוים, תפקיד עם אחריות מסוימת, וכדומה.
סוגי אבחונים פסיכולוגיים
לצד מטרת האבחון, ישנם גם סוגי המבחנים המשמשים לצרכי האבחון. לרוב מתחלקים המבחנים לארבע קטגוריות עיקריות:
מבחנים פסיכו-דידקטיים – באבחון מסוד זה, מוערכת האישיות של המאובחן, מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים וכן מבחנים דידקטיים. אסופה זו של מבחנים יכולה לספק מידע בנוגע לקשיים לימודיים, גורמים רגשיים המעורבים בתהליך הלמידה או מפריעים לו, וזיהוי הצרכים הרגשיים והמסגרת הלימודית המיטיבה עם המאובחן. על מנת לבחון זאת, משתמשים בסדרת מבחנים הבוחנים אספקטים שונים מבחינה נפשית, לימודית ויכולות למידה.
אבחון פסיכו-דיאגנוסטי – למעשה מדובר באבחון האישיות של המאובחן, על מנת לספק פרופיל מקיף ונרחב של עולם הנפש הפנימי שלו. מבחנים שונים משמשים על מנת לבחון היבטים רגשיים, מצבים בין-אישיים, הערכה קוגניטיבית ויכולות אלו, יכולות רגשיות ומבחני אינטליגנציה, מבחנים השלכתיים, ועוד. אבחון זה יכול לסייע רבות במתן חוות דעת פסיכיאטרית, חוות דעת משפטית, הערכה לצרכי השמה, וכן להתוויית התכנית הטיפולית המתאימה ביותר לאותו מאובחן.
אבחון התפתחותי – מדובר למעשה באבחון המיועד לילדים, לרוב עד כיתה א'. ילדים אלו ניגשים לאבחונים מסוג זה כאשר עולה חשש הקשור בהתפתחותם באספקטים כגון מוטוריקה, יכולות שפה, העולם הרגשי או קשרים בין-אישיים.
אבחון דידקטי – למעשה מדובר בבחינת יכולות הלמידה וזיהוי קשיים רגשיים או אחרים בתחום זה. האבחון לרוב קשור בתלמידי בית ספר, כאשר הוא מכוון לזהות נקודות חולשה, דיסלקציה, ליקויי למידה, הפרעות קשב וריכוז, וכדומה. כתוצאה מאבחון זה ניתן להמליץ על הקלות בבחינות או הוראה מתקנת, וכן להמליץ על תנאים מיוחדים וצרכים לימודיים נוספים.
יצירת הפרופיל האבחוני
לאחר סדרת האבחונים, ובהתאמה לייעוד האבחון, ניתן לבנות את הפרופיל של המאובחן עם המלצות שונות בעקבות אבחון זה. חשוב לציין כי אבחון פסיכולוגי הינו דבר אשר תוצאותיו יכולות להשתנות בין גילאים שונים, התפתחויות משמעותיות בחיי אדם, וכדומה. למעשה, אבחון מסוים בגיל צעיר יכול להשתנות באופן ניכר בגילאים מאוחרים יותר, ויש לקחת זאת בחשבון אם כי לא תמיד זהו המצב.
גורמים נוספים אשר משמעותיים באבחון הפסיכולוגי, הוא מצב רוחו, סבלנותו והרגשתו הכללית של המאובחן ביום האבחון. כך למשל, כאשר מטרת האבחון הינה השמה, אדם אשר מגיע לאבחון כאשר הינו חש ברע עלול להיות חסר סבלנות, לא לתת תשומת לב למבחנים השונים, לתת להרגשתו הרעה להשפיע על התנהגותו, ועל כן הפרופיל האבחוני עלול להשתנות. מסיבה זו, מומלץ להגיע לאבחון פסיכולוגי הקשור בלמידה, השמה, וכדומה במצב רוח ומוכנות נפשית מסוימת.
למרות האמור לעיל, מטרתו של האבחון הינה לספק תמונה מקיפה ככל הניתן, והמבחנים השונים אכן ערוכים להתמודד עם שונות גדולה של מצבי רוח, תפיסה, הערכה, ועוד. במובנים רבים, תוצאותיו של אבחון פסיכולוגי, גם כאשר הוא נעשה בחוסר סבלנות למשל, עדיין משקפות משהו מהפרופיל הספציפי של המאובחן.
