חרדה כלכלית קיימת בצורה כזו או אחרת כמעט אצל כולנו. הבעיה נהיית חמורה יותר כאשר האדם סובל ממחשבות טורדניות והעיסוק בחרדה הכלכלית הופך להיות מרכז חייו. מחקר חדש שנערך בקרב ישראליים מראה שבמהלך תקופת הקורונה חרדה כלכלית הפכה לתופעה רווחת המדאיגה רבים.
מהי חרדה כלכלית? מה התסמינים שלה? ואיך השפיעה הקורונה על החרדה הכלכלית בישראל? כל התשובות לשאלות אלו ממתינות לכם ממש בשורות הבאות.
מי חווה חרדה כלכלית?
חרדה כלכלית יכולה להופיע אצל כל אחד ואחת ומכל שכבות האוכלוסייה, מאנשים בעלי יכולות כלכליות נמוכות ועד לאנשי העשירון העליון.
מצד אחד יש את סוג האנשים שאין להם הרבה כסף, אנשים שמתקשים לחסוך בסוף החודש, שבדרך כלל מבזבזים את כל המשכורת שלהם ואינם יכולים לממן את אורח החיים שהם מוצאים לנכון שהוא בסיסי.
מצד השני של החרדה הכלכלית, ישנם האנשים שבהחלט יכולים לממן אורח חיים ברמה גבוהה אבל הם עדיין חרדים. מרוב שהם צברו הון והוא נורא חשוב להם, הם בחרדה מלאבד אותו.
כמובן שישנם סוגים שונים של אנשים שחווים חרדה כלכלית, חרדה זו יכולה להתבטא במגוון דרכים, אך אלו הם הסוגים המוכרים ביותר.
מהי חרדה כלכלית? וכיצד היא באה לידי ביטוי?
חרדה כלכלית, כמו כל סוגי החרדות, לרוב תתבטא בחוסר שליטה על המחשבות ועל הפחד אותו אנו חשים. לרוב, מה שמאפיין כל סוג של חרדה זה שהסכנה, הדבר שממנו אנו פוחדים, הוא לא אמיתי או לפחות לא תואם את רמת הפחד.
חרדה כלכלית כוללת לחץ נפשי, בא והולך שרמתו משתנה, והתעסקות מחשבתית בלתי פוסקת במצב הכלכלי של האדם הסובל ממנה. פעמים רבות, חרדות אלו עשויות לפגוע בחיי היום יום של האדם ואפילו במערכות היחסים שלו עם האנשים הקרובים אליו.
אילו תסמינים נלווים לחרדה כלכלית?
מאחר וחרדה היא תופעה אינדיבידואלית, ישנם מגוון תסמינים שיכול להופיע תחת חרדה כלכלית, נסקור כמה מהם:
- מחשבות כפייתיות – הסובל מחרדה כלכלית יעסוק הרבה, בראשו ומחשבתו, באיך להשיג עוד כסף. אין זה משנה אם האדם עשיר או עני.
- עיסוק אובססיבי בכסף – האדם מתעסק הרבה מהזמן בכספים שהוא הוציא או בכספים שהוא הרוויח, איזה סכומים הוא יקבל בעתיד או בהוצאות שמחכות לו.
- נטייה לאגירת כספים – לעיתים, גם במקרים חשובים ונחוצים האדם לא ירצה לבזבז כסף. ישנה בעיה בסדר העדיפויות כאשר זה מגיע לכסף.
- חיים המנוגדים למצב הכלכלי האובייקטיבי – אנשים עשירים אשר חיים כאילו אין להם כסף, אפשר לקרוא לזה קמצנות. אנשים כאלה יחסכו מעצמם אבל גם מבני משפחתם, דבר זה עלול לגרום לסכסוכים במשפחה ובעיות במערכות היחסים עימם.
- תסמינים פיזיים – אחד המאפיינים העיקריים של חרדה הם התגובות הפיזיות. המוח משדר תחושת סכנה לגוף, וזה בתמורה מפעיל את כל המנגנונים שהוא מכיר – דפיקות לב מואצות, זיעה קרה, חוסר יכולת להתרכז וחוסר יכולת לישון שינה רציפה בלילה.
חרדה כלכלית נפוצה ביותר בזמן הקורונה
הקורונה תפסה את כולנו לא מוכנים וגרמה להמון אנשים לאבד את עבודתם או לצאת לחל״ת. בנוסף, עצמאיים ובעלי עסקים רבים התקשו לקבל סיוע מהמדינה ולא ידעו איך הם יוכלו לקנות אוכל, לשלם שכירות, חשבונות וכו׳.
לכן, אין זה פלא שמחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון והמרכז האקדמי פרס גילה שהחרדה הנפוצה ביותר בזמן הקורונה היא חרדה כלכלית. הפחד מהקורונה, מהבדידות, מהבידוד ושינוי השגרה באו אחריה.
המחקר נערך בהשתתפות 400 ישראלים, יהודים, בטווח גילאים של 18-79 ובדק סוגים שונים של חרדה ואת הרמה שלהם, כפי שציינו לעיל, רמת החרדה מחרדה כלכלית הייתה הגבוהה ביותר.
דבר מעניין נוסף שהתגלה במחקר הוא שדווקא האנשים הצעירים יותר היו יותר מודאגים ממצבם הכלכלי בעת הקורונה והם חוו יותר חרדה כלכלית.
לקריאה נוספת:
https://en.wikipedia.org/wiki/Economic_anxiety
אולי יעניין אותך גם:
התקף חרדה – זיהוי התסמינים של התקף חרדה וכיצד להתמודד
