בריאות הנפש

חרדת בחינות

עזרו לנו לעזור לכם, השאירו פרטים או התקשרו עכשיו!
כולנו שמענו על המושג "חרדת בחינות" והרבה מאיתנו השתמשו בו לא פעם לפני מבחן מלחיץ. אבל לא כל תחושה של חרדה לפני מבחן עונה להגדרה הפסיכיאטרית של חרדת בחינות. למעשה, פעמים רבות הלחץ המקדים לפני בחינה הוא חיובי, כיון שהוא מניע אותנו למאמץ וללמידה.

חרדת בחינות, לעומת זאת, היא פוביה השייכת למשפחת הפרעות החרדה, והיא מאפיינת כ-15% מהאוכלוסיה וגורמת לקושי רב. מדובר על חרדת- ביצוע כל כך עזה עד שהיא פוגעת בתפקוד ומביאה לכך שהמבחן לא משקף את היכולת האמיתית של האדם.

חרדת בחינות – תסמינים

  • תחושות של פחד, תסכול, חוסר אונים, דיכאון או כעס.
  • קשיי ריכוז, הימנעות מלמידה או מביצוע המבחן, בלבול, "בלק האוט"- שכחה זמנית.
  • תופעות גופניות כמו בחילות והקאות, כאבי ראש, סחרחורות, רעד, הזעה מוגברת, כאבי בטן ושלשולים, קשיי הירדמות, תחושת עלפון ועוד.

מה גורם לחרדת בחינות?

הסיבות לחרדת בחינות נחלקות לסיבות הטמונות באישיות וסיבות תלויות מצב.
סיבות אישיות
אנשים הנוטים לסבול מחרדת בחינות הם בדרך כלל אנשים פרפקציוניסטים ומשקיענים, אשר מופעל עליהם לחץ רב להצליח ולעמוד בציפיות (של ההורים, בן הזוג וכו'). לפעמים מדובר באנשים בעלי דימוי עצמי נמוך או בבני נוער הסובלים מהפרעות חרדה, שמשליכים את כישלונותיהם על תחומי חיים אחרים ונוטים להאשים אחרים, או את העולם, במקום לקחת אחריות.
סיבות תלויות מצב
חרדה לקראת בחינה מתגברת ככל שאנחנו פחות מוכנים לבחינה. הכוונה היא למצב שבו חסרה הבנה לגבי החומר עצמו (למשל אם הפסדנו שיעורים וצברנו פער מהכתה) או הבנה לגבי טיב המבחן (איזה סוג שאלות צפוי, מהי דרגת הקושי וכו'). גם הכנה לא יעילה למבחן יכולה ליצור לחץ וכן אווירה תחרותית או העצמה מוגזמת של חשיבות המבחן.

איך מתמודדים עם חרדת בחינות?

טיפול קוגנטיבי- התנהגותי: כדי לשנות תכונות כגון פרפקציוניזם או דימוי עצמי נמוך, יש צורך בתהליך פסיכולוגי ממושך הדורש זמן רב ומאמץ רגשי ניכר. לעומת זאת ניתן ליצור בקלות יחסית שינוי במחשבות המובילות למצב החרדתי, כגון "אסור לי להיכשל במבחן", או "אם אכשל במבחן הזה אף אחד לא יעריך אותי".

מחשבות כאלה מובילות לתופעות הקוגנטיביות והגופניות שמנינו למעלה, אשר פוגעות בתוצאת המבחן. הכשלון במבחן מוכיח לכאורה לאדם הסובל מחרדה כי צדק במחשבות שלו ולכן הוא ממשיך לחשוב בצורה שלילית ולהיכשל, במעגל שאין לו סוף. טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי- התנהגותי מתמודד עם המחשבות הללו וגורם לשינויי דרך המחשבה, נוסף לסיגול דרכים התנהגותיות להפחתת החרדה.

ישנן מספר דרכים להפחתת החרדה במהלך הלמידה למבחן או במהלך המבחן עצמו:

  • היפנוזה – צריכה להיעשות על ידי איש מקצוע כמו פסיכיאטר או פסיכולוג בלבד.
  • טכניקות הרפיה כמו טכניקות נשימה, מדיטציה ועוד- אפשר לתרגל לבד.
  • טיפול תרופתי ניתן על ידי פסיכיאטר.
כל אחת מהדרכים הללו פשוטה לביצוע ואינה מזיקה (אם ניתנת ע"י איש מקצוע ובהשגחתו) והיא מאפשרת להגיע לרגיעה גופנית ונפשית, שהיא התנאי המקדים ללמידה אפקטיבית.

סובלים מחרדת בחינות? טיפים לפני מבחן

  • לברר את כל הפרטים שניתן לגבי המבחן
  • להתחיל ללמוד זמן מספיק מראש
  • לוודא שיש את כל החומר
  • לארגן את חומר הלימוד לפי ימים
  • לישון היטב במהלך הלמידה ובלילה שלפני המבחן
  • לאכול טוב בבוקרלהימנע מתחרותיות ולחזור ולומר לעצמכם שזה רק מבחן אחד מני רבים והציון אינו משקף את ערככם בעולם.
בהצלחה!
עינת גורן: יועצת מקצועית

עינת גורן: יועצת מקצועית

עינת גורן, מייסדת ומנהלת המרכז לטיפול בבריאות הנפש. משתתפת בהרצאות, מלווה השתלמויות, מנהלת סדנאות ופעילה בפורומים מקצועיים

אודותינו

מענה – ייעוץ הכוונה והפניה למומחים – מרכז מידע בכל הקשור בהתמודדות עם קשיים, משברים, בעיות חברתיות ועוד. באתר תמצאו מגוון מקצועי ורחב של מאמרים בנושא בריאות הנפש, מחלות נפש, טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי ומידע מקיף אודות מצבים נפשיים שונים. אתם מוזמנים בכל עת לפנות לאחד המומחים שלנו על מנת לקבל מידע נוסף!

באתר מענה תוכלו לקבל את כל המידע הדרוש לכם בקלות ובמהירות, בין אם אתם מחפשים מטפל זוגי, פסיכולוג או פסיכיאטר, או שברצונכם לקרוא בצורה מעמיקה אודות מחלות נפש שונות, מצבים נפשיים קיצוניים – כיצד מאבחנים אותם ואילו אפשרויות טיפול קיימות?

התקשרו עכשיו!