הכרת הכימיקלים המוחיים החיוניים

המוח מתקשר עם עצמו באמצעות שליחת מידע כימי מתא עצב אחד, אל תא עצב אחר.

כימיה מוחית היא סך כל התקשורות הכימיות המתרחשות במוח, המאפשרות לו לבצע את תפקודו היומיומי, כגון יצירת תנועה, דיבור, חשיבה, הקשבה, ויסות מערכות הגוף ועוד אינספור תפקודים.

נחשול כימיקלים מוחיים

חוקרים לומדים מדי יום יותר על הכימיקלים שנוירונים (NUR-ons) במוח משתמשים בהם כדי לתקשר זה עם זה. כיום יודעים חוקרים שכל הרגשות מיוצרים באמצעות שינויים כימיים במוח. "העומס" של אושר אותו חווה אדם כתוצאה מציון טוב במבחן, זכייה בהגרלה או איחוד עם אדם אהוב, מתרחש באמצעות תהליכים כימיים מורכבים.

כך גם רגשות כגון עצב, צער ומתח. כשהמוח משדר לגוף פקודה לבצע משימה, כגון לשבת או לרוץ, הוא מגדיר אף תהליך כימי בתנועה. אלו הם כימיקלים או נוירוטרנסמיטרים, מונחים המרכיבים את שפת המוח ומערכת העצבים.

האופן בו כימיקלים מוחיים מתקשרים

מיליארדי הנוירונים הקטנים במוח מתקשרים זה עם זה על פני מרחבים קטנים הנקראים סינפסות (SIN-ap-siz). כאשר נוירון אחד נטען לפעולה, הוא משחרר שליח כימי, אשר נע על פני הסינפסיה אל הנוירון הבא, שם הוא מתקבל על ידי אזור קבלה מיוחד, שנקרא קולטן, על פני שטח הנוירון.

הכימיקלים מתקבלים רק על ידי קולטנים שמזהים אותם, במעין מערכת "נעילה ומפתח". כלומר, מפתחות מסוימים פועלים במנעולים מסוימים בלבד. לאחר החיבור לאתר הקולטן על נוירון אחר, נוירוטרנסמיטורים שונים מפעילים אותות לפעולה שמניעים את הנוירון להעביר מסרים מסוימים לתאים אחרים או לייצר אותות "עצור" המונעים העברת תקשורות מסוימות.

משמעות המסרים התקשורתיים במוח

כל נוירון עשוי לקבל מסרים כימיים רבים, חיוביים ושליליים, כגון לעצור ולנוע, מהנוירונים האחרים המקיפים אותו. נוירוטרנסמיטורים אלו עשויים "להתחרות" על מנת לגרום לנוירון להגיב באופנים שונים, או שהם עשויים לעבוד יחד כדי ליצור השפעה מסוימת.

היות וכל התהליך הזה מתרחש בשבריר שנייה, הנוירוטרנסמיטר חייב להסתלק במהירות, כך שהקולטנים יכולים להפעילו שוב ושוב. ניקוי זה עשוי להתרחש באחת משלוש דרכים. ניתן לשאוב את הכימיקל בחזרה לעצם העצב אליה הוא מגיע, בתהליך הנקרא "החזרה מחדש", הוא עלול להיהרס על ידי אנזימים ליד אתרי הקולטן, או שהוא עשוי פשוט להתפשט אל האזור הסובב של המוח ולהיהרס שם.

שינוי נוירוטרנסמיציה עם תרופות

מצבים נוירולוגיים רבים, כגון הפרעת פרקינסון, קשורים בחוסר איזון של נוירוטרנסמיטרים מסוימים במוח, הקשורים להפרעות רגשיות כגון דיכאון, או הפרעות תנועה כפי שמתרחשות במחלת פרקינסון. החוקרים הצליחו לפתח תרופות רבות שפועלות על מנת לתקן את חוסר האיזון, לשפר את התסמינים ולסייע לחולים לחיות חיים מספקים יותר.

במקביל, סמים בלתי חוקיים ואמצעים כימיקליים כגון ניקוטין בסיגריות, סמי רחוב והרואין או קוקאין, פועלים באמצעות שינוי רמות נוירוטרנסמיטרים. אנשים מדווחים על תחושה "טובה" או תחושת "ריחוף" כשהם מתחילים להשתמש בסמים אלו. אך עד מהרה הנוירונים במוח מתרגלים כל כך לשינוי האיזון הכימי, וזקוקים לכמות מוגברת של התרופה על מנת לחוות את אותה תחושה, והמוח מתחיל להשתוקק לחומר.

התוצאה היא תלות כימית או התמכרות. מצב זה מתרחש כאשר חומרים כימיים במוח משתנים באמצעות פעולת שלושת הנוירוטרנסמיטורים הנקראים סרוטונין, דופאמין וחומצה גמא אמינובוטית