אשפוז פסיכיאטרי במצב של מאניה דיפרסיה

מאניה דיפרסיה, הידועה גם בשם הפרעה דו קוטבית, היא הפרעת מצב רוח. זוהי מחלה פיזית של המוח, שניתנת לטיפול והמערבת שינויים באנרגיה, התנהגות, דפוסי מחשבה ומצב הרוח. אדם הלוקה במניה דיפרסיה יחווה לחילופין תקופות של דיכאון ומאניה.

תסמיני הדיכאון

• עצבות, תחושת ריקנות, רגזנות, נטייה לבכי במשך רוב שעות היום, כמעט בכל יום.
• חוסר עניין והנאה מפעילויות שבעבר גרמו להנאה.
• שינויים משמעותיים בתיאבון ומשקל הגוף.
• נדודי שינה או נטייה לישון יותר מדי.
• תחושה של חוסר מנוחה או של איטיות.
• תשישות וחוסר אנרגיה.
• תחושת חוסר ערך עצמי או אשמה מוגזמת.
• חוסר יכולת להתרכז או לקבל החלטות.
• מחשבות על מוות והתאבדות.

תסמיני המאניה

• תחושה של אנרגיה מוגזמת, "היי" (high), יותר טוב מטוב ורגזנות שאינה מאפיינת את האדם במשך שבוע לפחות.
• הערכה עצמית גבוהה מאד, תחושה של אומניפוטנציה (מרגיש כל יכול).
• צורך מופחת בשינה והעדר תחושת עייפות.
• דיבור רב ובמהירות רבה מהרגיל.
• מחשבות מתפרצות, רעיונות רבים העולים בבת אחת.
• הדעת מוסחת בקלות, מחשבות ואמירות המבטאות קפיצה מהירה מנושא לנושא.
• עלייה ברמת הפעילות, חוסר מנוחה.
• מרדף מוגזם אחר הנאות וריגושים (למשל בתחום הכלכלי או המיני), ללא השקעת מחשבה בהשלכות המעשים.

מתי יש צורך באשפוז פסיכיאטרי

התסמינים של מאניה דיפרסיה עלולים להפריע באופן משמעותי לחייו של הלוקה במחלה. על כן, לעיתים, אשפוז פסיכיאטרי עשוי להיות הדרך הטובה ביותר לשמור על בטחונו ולייצב את התסמינים.

התסמינים שמעידים על צורך באשפוז

• ניסיון התאבדות, איום בהתאבדות, בפגיעה עצמית או באחרים.
• הזיות שמיעתיות או חזותיות (הלוצנציות).
• אמונה בדברים שאינם נכונים (אשליות, דלוזיות).
• צורך בטיפול מיוחד, כגון טיפול בנזעי חשמל.
• שימוש באלכוהול וסמים.
• הימנעות מאכילה או שינה במשך מספר ימים.
• חוסר יכולת לטפל בעצמו או במשפחתו (למשל, חוסר יכולת לצאת מהמיטה, להתרחץ, להתלבש).
• קיבל בעבר טיפול פסיכותרפי, תרופות פסיכיאטריות ותמיכה אך עדיין סובל מתסמינים רבים.
• זקוק לשינוי משמעותי בתוכנית הטיפול האישית, תחת השגחה ופיקוח רפואי צמוד.
• התסמינים של המאניה או הדיכאון פוגעים קשות בשגרת החיים.

אופן האשפוז

כאשר אדם קרוב לנו מפגין תסמינים של מאניה דיפרסיה וזקוק לטיפול והשגחה רפואית במחלקה פסיכיאטרית, ישנן שתי דרכים מרכזיות להביאו לאשפוז: אשפוז מרצון ואשפוז בכפייה.

אשפוז מרצון

אשפוז מרצון, כשמו כן הוא – אם לאחר שיחה עם החולה, הוא מבין את מצבו ומביע רצון להתאשפז, הרי שניתן לפנות יחד איתו לבית החולים, יעבור בדיקה פסיכיאטרית ויחתום על טופס הסכמה לאשפוז מרצון ולקבלת טיפול. כאשר החולה הוא קטין בין 15 ומעלה, נדרשת בנוסף להסכמתו שלו גם הסכמת האחראי עליו (הורים או אפוטרופוס), או אישור של בית משפט.

עם זאת, מאחר שמדובר באשפוז מרצון, כאשר החולה מעוניין להשתחרר מאשפוז, הוא זכאי לממש את רצונו ובית החולים ישחררו בתוך 48 שעות מהרגע בו חתם על טופס בקשה לשחרור.

אשפוז בכפייה

מצב של אשפוז בכפייה מתרחש כאשר החולה אינו מעוניין להתאשפז, או כאשר הוא התקבל לבית החולים במסגרת אשפוז מרצון ומבקש להשתחרר ממנו, על אף שלדעת הצוות הרפואי הדבר עלול לפגוע בבריאותו.

לפי חוק טיפול בחולי נפש, על מנת לאפשר אשפוז בכפייה של אדם, יש לפנות לפסיכיאטר המחוזי בבקשה לבדיקה פסיכיאטרית כפויה דחופה. לשם קבלת החלטתו, יבדוק הפסיכיאטר המחוזי אם מתקיימים כל התנאים הבאים:

1. המטופל חולה וכתוצאה מכך, נפגם במידה ניכרת כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות;
2. המטופל עלול לסכן את עצמו או את הזולת סיכון פיזי מיידי;
3. המטופל סירב להיבדק על ידי פסיכיאטר.

לאחר הבדיקה, אם נמצא שהתמלאו כל התנאים הללו, הפסיכיאטר המחוזי רשאי להורות בכתב על הבאת החולה לאשפוז בכפייה. לפי חוק לטיפול בחולי נפש, תקופת האשפוז הראשונית לא תעלה על שבעה ימים. לפי בקשה כתובה מטעם מנהל בית החולים, רשאי הפסיכיאטר המחוזי להאריך את תקופת האשפוז בשבעה ימים נוספים.

אם נמצא שיש צורך להאריך את תקופת האשפוז אל מעבר לארבעה עשר הימים הללו, על מנהל בית החולים לפנות בבקשה מנומקת בכתב לועדה הפסיכיאטרית המחוזית. ועדה זו מורכבת משלושה חברים: שופט שלום, פסיכיאטר בשירות המדינה ופסיכיאטר פרטי. הועדה רשאית להאריך את האשפוז בתחילה לתקופה של שלושה חודשים ובהמשך, לתקופות נוספות, בנות עד שישה חודשים כל אחת.

זכויותיו של המאושפז

• חוק זכויות החולה מקנה לכל אדם מאושפז זכויות רבות ובהן, הזכות לקבל טיפול דחוף במצב חירום רפואי, מניעת אפליה, טיפול איכותי ויחסי אנוש הולמים, מידע לגבי הגורמים המטפלים בו ושמירה על כבודו.
• המאושפז זכאי שתיערך לו בדיקה רפואית, נפשית וגופנית. אם המאושפז הוא קטין, הוא זכאי להיבדק על ידי פסיכיאטר המומחה בטיפול בילדים ונוער.
• במהלך הדיון בפני הועדה הפסיכיאטרית המחוזית, זכאי המאושפז להיות מיוצג על ידי עורך דין.
• לפי חוק הסיוע המשפטי, המאושפז זכאי לייצוג על ידי עורך דין מטעם לשכת הסיוע המשפטי במהלך הדיון בעניינו.