מאושפזים כרוניים
אנשים עם מחלות נפשיות כרוניות, סובלים ממחלה פסיכיאטרית הפוגעת במוח, האיבר האנושי המורכב ביותר. הגורמים אינם ידועים תמיד במדויק, אך הם מרובים. אין מרפא, אך
תפריט
על פי הערכות של חוקרים בתחום בריאות הנפש, כ-25% מהאוכלוסייה בעולם המערבי ילקו בהפרעה נפשית כלשהי לפחות פעם אחת במהלך חייהם, כאשר בכל רגע נתון, כ-15% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעה נפשית כלשהי. למעשה, מרבית האנשים בעולם יחוו הפרעה פסיכיאטרית בשלב כלשהו של חייהם – בין אם חוויה עצמית, ישירה, של התמודדות עם ההפרעה, ובין אם בעקיפין,
אצל קרוב משפחה, חבר טוב או עמית לספסל הלימודים או לעבודה. בעבר, הטיפול המרכזי והנפוץ ביותר בהפרעות נפשיות כלל אשפוז במוסדות סגורים למשך פרקי זמן ארוכים ואף למשך כל חייו של המטופל.
אולם, בעשורים האחרונים, בשל הלך רוח שהושפע מתנועות לזכויות אדם ויחד עם פיתוחן של תרופות פסיכיאטריות רבות ויעילות, עברה מערכת בריאות הנפש תהליך של "אל מיסוד".משמעותו של תהליך זה היא שיש להעדיף טיפול בקהילה עבור הלוקים בנפשם, תוך הימנעות מהגבלת חירותם באמצעות אשפוז במוסדות פסיכיאטריים, כל עוד מצבם מאפשר זאת.
על אף שכיום, מרבית האנשים הלוקים בהפרעות נפשיות לא יזדקקו לטיפול במסגרת אשפוז, הרי שלעיתים אדם מסוים עשוי להזדקק לאשפוז מסיבות שונות. סביבת האשפוז כוללת אנשי מקצוע ומומחים שונים מתחום בריאות הנפש ובמסגרתה, ניתן להשגיח על מצבו של המטופל באופן צמוד, במשך 24 שעות ביממה, וכך למנוע ממנו לפגוע בעצמו או באחרים, לייצב את מצבו לאחר התקף או מצב חירום אליו נקלע ולשנות את סוגי התרופות הניתנות לו או לכוונן את המינון שלהן.
ההחלטה על פנייה לאשפוז פסיכיאטרי במקרים כאלו יכולה להיות של המטופל עצמו, למשל בעקבות החמרה בתסמיני ההפרעה ממנה הוא סובל, או על ידי אדם אחר כגון הרופא המטפל בו, קרוב משפחה או אפוטרופוס. הסיטואציה של הימצאות באשפוז פסיכיאטרי, או היכרות עם אדם המצוי באשפוז פסיכיאטרי, עשויה להיות מרתיעה ולהעלות שאלות רבות, הן עבור המאושפז, או המאושפז הפוטנציאלי, והן עבור קרובי משפחתו, חבריו ועמיתיו של אדם זה.
כיצד מחליטים מתי יש צורך באשפוז? מה להביא עמנו כאשר אנו מגיעים לבית החולים? מי יטפל בעניינים הכספיים של המאושפז? מתי ניתן לבוא לבקרו? כיצד ניתן לסייע לו? לאן ניתן לפנות כדי לקבל ייעוץ וסיוע כספי?לצד השאלות האלו, למרבה הצער, בשל פערי מידע, סובלים לעיתים מטופלים המאושפזים במחלקות פסיכיאטריות והקרובים אליהם מסטיגמות ודעות קדומות ונדרשים להתמודד עם תחושות של אשמה, בושה, כעס וצער בשל מצבם.
על כן, מומלץ מאד לכל אדם, להתייעץ, לשאול שאלות ולקרוא מידע בנושא. באתר זה, תוכלו למצוא מידע רב בנושא האשפוז הפסיכיאטרי, שיסייע לכם להתמודד עם השאלות הרבות העולות בעקבותיו. באתר נתייחס לאשפוז ציבורי ופרטי ועל ההבחנה ביניהם, יעילות אשפוז קצר, יעילות אשפוז לטווח ארוך, אשפוז בכפייה ועוד.
לצערנו, אשפוז פסיכיאטרי תקף כלפי קבוצות גילאים שונות – בני נוער, מבוגרים קשישים וכן בעלי מוגבלויות שונים הסובלים מפיגור שכלי ברמה גבוהה או רמות שונות של אוטיזם. באתר יש התייחסות ענפה גם לתחום זה ועל ההבחנה בין סוגי הטיפול לאוכלוסיות יעד שונות.
אשפוז פסיכיאטרי נועד לסובלים מהפרעות קשות ביניהן: אנורקסיה נורבוזה, מצב פסיכוטי, מאניה דיפרסיה, סכיזופרניה, הפרעת אישיות גבולית, הפרעות על הרצף האוטיסטי והפרעות נוספות על פי שיקול הפסיכיאטר המטפל. על מנת להיכנס לאחד ממוסדות האשפוז יש לעמוד בקריטריונים לקבלה לאשפוז ולבצע אבחונים שונים, הערכה פסיכיאטרית,אבחון נוירופסיכולוגי ועוד.
לאחר קבלת האבחנה, יש להכין את המטופל לקראת האשפוז ולהתאים את האשפוז לצרכים שלו באתר נבחן פרמטרים שונים טרם האשפוז – האם ניתן למנוע את האשפוז, כיצד להתכונן לאשפוז, מהן סוגי התרופות שינתנו, אילו טיפולים קבוצתיים ואישיים יאלצו לעבור המטופלים ועוד.
לא רק למטופלים המתעדים להתאשפז יכולים להפיק תועלת מהאתר. גם בני המעגל השני משפחה וחברים קרובים יכולים לקבל סיוע ממידע האתר: כיצד ניתן לסייע לקרוב המאושפז, מה הצרכים של הקרובים לאדם המאושפז, אילו קבוצות תמיכה לקרובי משפחה קיימות, איך ניתן לקבל ייעוץ, טיפול פסיכולוגי משפחתי ועוד.
לא לכולם הכניסה לאשפוז פסיכיאטרי היא לצמיתות ויש מטופלים שמצליחים לשקם את עצמם ולצאת לחיים בעזרת ליווי רפואי ופסיכיאטרי.במהלך האשפוז מקנים למטופל כלים המכינים אותולשחרור והתמודדות לחזרה לשגרה. חזרה לשגרה כוללת בתוכה הכוונה תעסוקתית, סיוע כלכלי, מתן תרופות, הקניית זכויות והטבות מתוקף חוק ללוקים בנפשם ולבני משפחותיהם והזדמנות איתית לשנות את החיים.
אנשים עם מחלות נפשיות כרוניות, סובלים ממחלה פסיכיאטרית הפוגעת במוח, האיבר האנושי המורכב ביותר. הגורמים אינם ידועים תמיד במדויק, אך הם מרובים. אין מרפא, אך
אבחון הגורם לתסמיני מחלות נפשיות עשוי להיות מורכב לעיתים, והוא דורש זמן ומאמץ להגעה לאבחנה המדויקת לשם קביעת הטיפול המתאים.
הפרעת אישיות גבולית (BPD) היא הפרעה נפשית חמורה המאופיינת בדפוס מתמשך של חוסר יציבות במצבי רוח, התנהגות, דימוי עצמי ותפקוד. דפוסים אלו גורמים לעיתים לפעולות
המחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים לנפגעי נפש מאיישת את מיטב הפסיכיאטרים המבצעים מעקבים קפדניים אחר טיפולים תרופתיים והשפעותיהן על המטופלים.
ייעוץ נפשי הוא ללא ספק מסע בו משתתף הפסיכיאטר והמטופל. כל יום באשפוז פסיכיאטרי מספק למטופל חלון להתבוננות אל תוך עצמו, ומאפשר לו לבצע את
סכיזופרניה היא מחלה נפשית הגורמת לליקויים בחשיבה מסודרת, מחשבות שווא והזיות. קיימים טיפולים זמינים המסייעים להפחתת התסמינים, למרות שהתמודדות עם סכיזופרניה עשויה להיות מאבק לכל
שירותי בריאות הנפש הגריאטריים באשפוז פסיכיאטרי מוקדשים למתן הערכה מקצועית, טיפול, ייעוץ ומעקב שירותים לאנשים מבוגרים עם בעיות בריאות הנפש, עם או ללא בעיות נפשיות
אנשים השוהים באשפוז פסיכיאטרי מקבלים טיפול למגוון נרחב של הפרעות פסיכיאטריות, בסביבה בטוחה בה המטופלים והצוות המקצועי מתקשרים זה עם זה בכבוד.
שיקום נועד לשחזר ולהשיב יכולות תפקוד נפשי שאבדו. אשפוז פסיכיאטרי לשיקום נועד לסייע לאנשים להתאושש מקשיי בעיות נפשיות לטווח הארוך. הטיפול מסייע להם בתמיכה עם
בעוד שתרופות וטיפולים בדיבור מועילים לאנשים עם מחלות נפשיות, רבים מהם ממשיכים לחוות אתגרים משמעותיים בהתמודדות עם פעולות יומיומיות. אתגרים אלו הם תוצאה של אובדן
תוכנית אשפוז פסיכיאטרי חלקי היא תוכנית מובנית המיועדת לחולי נפש מבוגרים שמצבם אינו חמור מספיק על מנת לדרוש אשפוז מלא, אך הם עדיין זקוקים לשירותי
אשפוז כפוי של קטינים הוא שיטת בריאות נפש לבניית מודל שירות לקטינים. העדיפות הראשונה היא להעניק שירות לילדים צעירים עם בעיות נפשיות, אותן לא ניתן
רוב האנשים עם מחלה נפשית מקבלים טיפול פסיכיאטרי ותמיכה אישית בבית מהפסיכיאטר בתקופת השיקום לאחר השחרור מהאשפוז.
קיימים רגעים בהם אדם הופך להיות כה חולה נפשית, עד שהוא נמצא בסיכון לפגיעה בעצמו או באחרים, ואשפוז פסיכיאטרי הוא מטרה הכרחית, למרות שהחולה אינו
הסיפורים בתקשורת המדווחים על אשפוזים כפויים של אנשים הסובלים ממחלות נפשיות, מתמקדים בדרך כלל בגילויי אלימות מצד החולים כלפי אחרים, ולעיתים קרובות משמיטים את הנתונים
תחום האשפוז הפסיכיאטרי עבר שינויים מהפכניים בשלושת העשורים האחרונים. באמצע המאה הקודמת, טיפול פסיכיאטרי כלל שני מקורות בסיסיים: טיפול פרטי בקליניקה של פסיכיאטר, או אשפוז
מצבים גריאטריים פסיכיאטריים נפוצים כגון דיכאון ודמנציה אינם מוכרים בדרך כלל ואינם מטופלים כראוי. זיהוי מצבי גריאטריה באמצעות ביצוע הערכה גריאטרית, יכול לסייע לרופאים לטפל
ילדים מתפתחים בקצב מהיר מבחינה נפשית וגופנית וקשה לאבחן את התנהגותם. פעולות כגון חרדה, כעס וביישנות עשויות להוות חלק מהצמיחה ההתפתחותית, או מצב זמני ולא
אשפוז חלקי הוא תכנית טיפול מקיפה, אינטנסיבית, קלינית, לטווח הקצר. רמת הטיפול ממוקם מעט מתחת לאשפוז מלא, אך הוא מרוכז יותר.
בימים הראשונים של הציביליזציה ובמשך תקופות ארוכות מאוד אחר כך, חולי נפש חיו בבית מאותן הסיבות שכולם חיו בבית: לא היה מקום אחר לחיות בו.
תוכנית אשפוז יום במחלקה פסיכיאטרית מבוססת על הענקת שירותי אשפוז פסיכיאטרים מקיפים לחולים. התוכנית כוללת מגוון נרחב של תוכניות המותאמים לאספקת מענה לצרכי המטופל.
הפרעות נפשיות הן בעיות נפוצות למדי, אולם למרבה הצער, אדם שסובל מהפרעה נפשית ומתאשפז במחלקה פסיכיאטרית נמצא במצב שבו אין לו אפשרות לנהל את כספו
הפרעה על הרצף האוטיסטי (ASD) היא למעשה טווח רחב של הפרעות נוירו-התפתחויות, המצויות על רצף ומאופיינות בליקויים ביכולת האינטראקציה החברתית, בתקשורת המילולית והבלתי מילולית והתנהגות
קבלתו של אדם לאשפוז במחלקה פסיכיאטרית עשויה להוביל לרגשות קשים של פחד וחרדה גם בקרב קרובי משפחתו וחבריו הקרובים.
בעת שאדם קרוב מאובחן כסובל מהפרעה נפשית ומתאשפז במחלקה פסיכיאטרית, גם הקרובים אליו חשים הצפה של רגשות כגון אשמה, בושה, חוסר יכולת לקבל ולהכיל, פחד,
על פי נתונים שנאספו במחקרים עדכניים, מרבית האנשים בעולם יחוו הפרעה פסיכיאטרית בשלב כלשהו של חייהם. החוויה יכולה להיות חוויה עצמית ישירה, או בעקיפין, כאשר
בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים עברה מערכת בריאות הנפש בעולם המערבי תהליך חברתי של אל-מיסוד.
אוכלוסיית הקשישים בארצות המתועשות צפויה לגדול משמעותית בעשור הקרוב, בשל העלייה ברמת החיים ושיפור שירותי הרפואה. בשל מגמה זו, הפכו הפרעות כגון דמנציה ואלצהיימר לנפוצות
לפי נתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2005, כ-12% מכלל בני ה-21 ומעלה בישראל סבלו אי פעם מתסמינים של הפרעת רגש או הפרעת
הפרעות נפשיות בקרב ילדים ונוער הן הפרעות נפוצות, כאשר עם השנים ניכרת עלייה הן בשיעור הילדים ובני הנוער הלוקים בהפרעות נפשיות והן ירידה בגיל ההתפרצות
בתקופה שלאחר השחרור מאשפוז פסיכיאטרי, נמצאים המטופלים בסיכון גבוה לאשפוז חוזר. בששת החודשים הראשונים שלאחר האשפוז, הסיכוי לאשפוז חוזר עומד על בין 20-40%, כאשר בקרב
פסיכותרפיה קבוצתית או טיפול בקבוצת תמיכה הוא צורה של פסיכותרפיה שבמסגרתה, מטפל אחד או יותר מטפלים יחד בקבוצה קטנה של מטופלים. המונח קבוצת תמיכה יכול
טיפול בהבעה, הידוע גם כטיפול באמנויות ויצירה, הוא השימוש באמנות ויצירה כצורה של טיפול. במסגרת הטיפול, מודגש תהליך היצירה ולא בהכרח התוצר הסופי.
תרופה פסיכיאטרית הינה סם פסיכואקטיבי הניתן ברישיון על מנת ליצור השפעה של הרכב כימי מסוים על המוח ומערכת העצבים. תרופות אלו משמשות לטיפול במחלות והפרעות
אדם הלוקה בהפרעה נפשית הגורמת לו לנכות פסיכיאטרית, לא כל שכן אדם כזה שאושפז לצורך קבלת טיפול במחלקה פסיכיאטרית, יסבול פעמים רבות מקשיים לשוב ולתפקד
מאניה דיפרסיה, הידועה גם בשם הפרעה דו קוטבית, היא הפרעת מצב רוח. זוהי מחלה פיזית של המוח, שניתנת לטיפול והמערבת שינויים באנרגיה, התנהגות, דפוסי מחשבה
בעוד שמרבית האנשים הסובלים ממחלות נפש לא יזדקקו לאשפוז לצורך טיפול במחלתם, הרי שישנם אנשים הסובלים ממחלת נפש, הזקוקים לאשפוז פסיכיאטרי לצורך קבלת טיפול, מעקב
אבחון פסיכיאטרי הוא תהליך של איסוף מידע על אדם, במטרה להגיע לאבחנה אודות מצבו. האבחון הוא לרוב השלב הראשון בתהליך הטיפול באותו אדם, אולם לעיתים,
בתי חולים פסיכיאטריים ומחלקות פסיכיאטריות שהן תת יחידה בבתי חולים רגילים, הם בתי חולים או מחלקות המתמחים בטיפול בהפרעות פסיכיאטריות חמורות, כגון דיכאון קליני, הפרעות
המונח פסיכוזה מתייחס למצב אבנורמאלי של המוח, שבו מתרחש אובדן של הקשר עם המציאות. זהו מונח רחב מאד, כולל למצבים שונים, החל מליקויים יחסית קלים
הערכה פסיכיאטרית הינה תהליך של איסוף מידע אודות אדם, במסגרת שירות פסיכיאטרי, במטרה להגיע לאבחנה אודות מצבו הנפשי. ההערכה היא בדרך כלל השלב הראשון בתהליך
עד לשנת 2012 פעלו בישראל שלושה בתי חולים פסיכיאטריים פרטיים: נווה יעקב, אילנית ונווה שלווה. באותה שנה, התפרסמו בכלי התקשורת בישראל דיווחים קשים אודות התעללות
לפי נתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2005, כ-12% מכלל בני ה-21 ומעלה בישראל סבלו אי פעם מתסמינים של הפרעת רגש או הפרעת
אבחון נוירופסיכולוגי (NPT) מתבצע לרוב כדי להעריך את מידת הפגיעה ביכולת מסוימת ועל מנת לקבוע איזה איזור במוח ניזוק, כתוצאה מפציעה או מחלה נוירולוגית. אבחון
